פרק 5 - אימפריוס

2.1K 104 470
                                    


דבר טוב אחד בכך שרון לא דיבר עם הארי הייתה העובדה שהוא הצליח לצאת לפגישות שלו עם סדריק ומאלפוי מבלי לעורר חשד. "אני הולך ללמוד במקום אחר." הוא אמר אחרי חמש עשרה דקות בהם ישב בספרייה עם הרמיוני ורון ששלח לעברו פרצוף חמוץ.

"אתה לא צריך ללכת, הארי." הרמיוני נתנה לו חיוך דק, "אל תלך.."

"זה בסדר, אני אראה אותך מאוחר יותר." הוא נעץ מבט ברון שסרב להביט בו, והלך.

הוא יצא במהירות לחצר, הימים החמימים של חודש אוקטובר פינו את מקומם לחודש נובמבר, ואיתו צנחה הטמפרטורה, מה שאמר שתלמידים כמעט ולא הסתובבו בחוץ. הארי קלט לפתע שהמשימה הראשונה בטורניר עומדת להתחיל ממש בעוד פחות משבועיים. הוא פנה אל השביל שיוביל אותו לכיוון המגדל המערבי וראה שמאלפוי וסדריק כבר מחכים שם. "זהו זה?" הארי שאל. "איך זה נפתח?"

"זה עובד בדיוק כמו הכניסה לסמטת דיאגון בקלחת הרותחת.. אתה מקיש כאן, כאן וכאן והסיסמא היא אפרינס*" מאלפוי הסביר. חומת האבן המוצקה של המגדל נפתחה, ושלושת התלמידים נכנסו פנימה דרך המעבר. סדריק והארי הביטו סביב בתדהמה. החדר היה גדול, ולוקרים וספסלים מילאו את חלל החדר. הקירות היו מלאים בגזרי עיתון עם משחקי קווידיץ' ישנים. הארי ראה שיש מלתחות בצד השני של המקום. קדימה יותר הם יכלו לראות מעין חדר הסבה ומשרד. הארי ניגש לאחד הלוקרים ופתח אותו. בפנים היו מדי קווידיץ' ישנים שנשארו תלויים שם.

"המקום הזה מדהים, דראקו!" סדריק אמר בהתרגשות, קולו מהדהד בחדר. מאלפוי הסתכל סביב והארי ראה שהוא די גאה בעצמו. הוא החשיב את המקום כשלו, הארי חשב. אין עוד מקום שדומה לזה בהוגוורטס, ובמשך שלוש שנים זה היה המקום הפרטי של מאלפוי. מקום שקט שהוא יכול היה לבוא אליו מתי שרק רצה. העובדה שהוא הסכים לחלוק את המקום הזה איתם רק הראתה עד כמה נואש הוא היה ללמוד להלחם נגד קללת האימפריוס.

"מתי הייתה הפעם האחרונה שהשתמשו בו?"

"איפשהו באזור שנות החמישים. באותו הזמן כל הקבוצות החליפו בגדים במקום אחד, זה למה המקום כל כך גדול. כשהם העבירו את המגרש הם בנו שני חדרי הלבשה נפרדים."

מאלפוי הוריד את הגלימה שלו ותלה אותה על הוו שהיה נעוץ בקיר. סדריק והארי עשו כמוהו ומאלפוי הוביל אותם לחדר ההסבה שמאחור. זה היה ברור ששם בילה את רוב זמנו. פיסות של קלף מגולגל, קסתות דיו וחוברות הלימוד שלו היו פזורים על השולחן. הארי הביט הצידה בתדהמה – שולחן הוצמד לקיר ושימש כמעבדת שיקויים. לא פלא שמאלפוי הצטיין כל כך בשיקויים, הוא היה יכול לתרגל פה לפני כל שיעור.

"זה לא נראה כאילו לא השתמשו במקום כל כך הרבה זמן, אין פה שום גרגיר אבק."

מאלפוי הביט סביב, "ובכן, נראה כאילו לחשי ניקיון הבית שפליטיק הכריח אותנו ללמוד נמצאו כשימושיים. גמדוני הבית לא מגיעים לחלק הזה של הטירה. אוקיי, מספיק לדבר. בואו נתחיל."

טוויסט של גורלWhere stories live. Discover now