ירח אדום || Red Moon

פרק 6

הלכתי לכיוון ביתי חושבת על אירועי היום,
על שהצלחתי לשכנע את מריאנו לתת לי להצטרף לשיעורי הצייד ועל כך שלא השתגעתי מלוקה כמו בדרך כלל והצלחנו לבצע בערך שיחה כמו שני זאבים נורמליים.
נכנסתי כהרגלי בשקט הביתה אך זה לא מנע מאמא שלי מלצוץ משום מקום ולהפיל לי את הלב לתחתונים.
אחרי לילה מלא בהרצאות מאימי, קמתי בעייפות ליום הארוך באוניברסיטה ואני לא יכולתי לסבול את העובדה שהייתי צריכה להישאר עם העיניים פתוחות לעוד 8 שעות.

היום עבר באיטיות מייסרת ולא משנה כמה זמן העברתי בשינה על השולחן או על היילי הוא לא נגמר.
סוף סוף הגענו לשיעור האחרון ואני קמתי ממקומי "לאן זה?" מבט שואל עיטר את פניה של היילי ונזכרתי שמרוב עייפות לא סיפרתי לה את ההתפתחות של אתמול
"שכחתי להגיד לך אבל אני מצטרפת לשיעורי הצייד" אמרתי באדישות מעושה חושבת שאולי זה יקל על הבשורה אבל כמובן שזה לא היה המצב
"איך לעזעזאל?! אני שנייה מפנה את הראש וזה מה שקורה בסוף!" היא אמרה בקולי קולות ואני ניסיתי לסתום את פיה עם ידי כשרוב המבטים בכיתה הופנו אלינו, בוחנים ומגחחים.

"ולוקה הוא השומר שלי" זרקתי במהירות לפני שיצאתי בריצה מהכיתה לכיוון היער מתעלמת מצעקותיה מאחוריי.
רצתי בכיוון ריחותיהם של הזאבים האחרים ביער ובגלל חוסר ריכוזי התנגשתי במשהו מוצקי שנייה לפניי שהגעתי לשם.
הרמתי את ראשי למעלה משפשפת אותו עם ידי כדי שהכאב יעבור ועיני פגשו בעיניים זהובות. הן היו שייכות לזאב היחידי שיכול לשגע אותי בעולם הזה.
"על מה אתה צוחק לוקה?!" שאלתי בכעס כשראיתי את פרצופו הצוחק, מתרחקת ממנו מעט ונותנת לחושיי לחזור לעצמם.

"לא כול יום אני רואה אותך מתנגשת בדברים גמדה" הוא המשיך כשהוא מסדיר את נשימתו ואני החמצתי את פרצופי כתגובה, מתקדמת לכיוונם של הזאבים האחרים ביער ומתעלמת מנוכחותו ההולכת מאחוריי בחיוך.
כשהגענו עיניי קלטו את קייל מרחוק, הוא נופף לי בידו ולמרות שאמר אתמול שעדיף שאסתכל מהצד ולא אעזור, לא נטרתי לו טינה על כך והתקדמתי לכיוונו.
"סליחה על אתמול לונה, כשראיתי שלוקה אמר לך לעזור כמו כולם הבנתי שטעיתי" כאילו קרא את מחשבותיי הוא התנצל
"זה בסדר כול אחד היה מגיב ככה כשאומגה נמצאת בלהקת צייד" אמרתי בפשטות, מקבלת את התנצלותו.

כולם היו בצורתם האנושית ואני לא הבנתי מה הולכים לעשות בשיעור היום.
קייל ראה את מצוקתי ומייד קפץ לעזרה
"היום אנחנו הולכים להתאמן על הגנה עצמית בצורה האנושית שלנו למקרה והפראיים יתקפו" הוא הסביר ואני הנהנתי בשקט מסתכלת ובוחנת את פניהם של חבריי לשיעור.
"שכול אחד ילך לשותף שלו אנחנו נתחיל במה שלמדנו בשיעורים הקודמים ונמשיך משם" קולו של לוקה הגיע לאוזניי וסובבתי את גופי אליו, מנסה להבין איך אני אדע מה לעשות אם לא הייתי בשיעורים הקודמים.

"לונה בואי לכאן" לוקה פקד אחרי שכול שאר חבריי להקת הצייד התחלקו לזוגות בניהם והתחילו לבצע תרגילים שלא ידעתי לעשות.
התקדמתי בחוסר חשק לכיוונו יודעת שמשהו טוב בטוח לא הולך לצאת מהקרבה שלי אליו.
"מה אתה הולך ללמד אותי הפעם?" שאלתי בסקרנות, מפשילה את שרוולי חולצתי כדי שאוכל להילחם בקלות.
"הגנה עצמית" הוא אמר כמובן מאליו.
אני בעודי עצבנית עליו בפעם האלף
לא חיכיתי שיתן לי הוראות ופשוט חקיתי את
תנועות האחרים, שולחת את אגרופי לכיוונו, אך כמובן שהוא תפס אותו עוד לפניי שהספקתי להתחמק.