הארי ופרסי והוגוורטס כמובן

שלוש נוצות למזל

נ.מ הארי
"הם הלכו" אמרתי ויצאתי מתחת לגלימת ההעלמות, רון הזדקף ונאנח.
"אנחנו לא יכולים להכנס לזה ככה, זה נוראי!" הוא אמר, הרמיוני שתקה
"באיזה שפה הם דיברו?" היא מלמלה
"לא יודע, לאנבת' היה ספר בלטינית…" אמר רון "אולי-"
"לא, אני מבינה קצת לטינית, זה לא זה" אמרה הרמיוני
"את מבינה לטינית?" שאל רון בגבות מורמות
"זה ממש מוזר, זה היה נשמע מוכר. השפה." היא הסבירה
"מה זאת אומרת מוכר?" שאלתי
"זה כאילו עוד רגע והייתי מבינה" היא כיווצה את הגבות שלה בריכוז.
"טוב, הם הלכו לאולם, בואו נלך גם. הארוחה עוד רגע תתחיל בכל מקרה" אמר רון, כאילו מילותיו היו לחש. ילדים ירדו במדרגות, הם התרוצצו במועדון ויצאו לאולם. משכתי בכתפי,
"בואו נלך"
*
נ.מ הארי
התישבנו בשולחן, פרסי אנבת' וליאו ישבו במרחק מה מאיתנו. האוכל הוגש והתחלנו לאכול, ראיתי בזווית מבטי את הצלחת של פרסי, היו בה רק מאכלים כחולים. לילד הזה יש אובססיה!
ינשופי הדואר נכנסו דרך החלונות, אבל היה משהו מוזר. ינשוף אחד אפור כולו שנראה מלכותי עף לפני כולם, הוא נחת מול אנבת' ההמומה שמלמלה מילים בשפה שהם דיברו בה במועדון, פרסי וליאו היו מוכי תדהמה כאילו טרול הופיעה בשמלת נשף ואמר שהוא רוצה להפוך לחתול. סביב איפה שהינשוף נחת הינשופים של יושבי השולחן לא נחתו, כאילו הם נותנים כבוד. גם פיגווידג'ן לא נוחת מול רון, הוא עף בעליצות והביט בינשוף. אנבת' קמה ומיד אחריה גם פרסי, ליאו התעכב בשולחן והינשוף הביט בו במבט ינשופי חמור והוא ממהר לקום. הינשוף עף לכיוון הדלתות והשלושה אחריו.
"מה זה היה?"
"מי אלה?"
"הינשוף של הילדה"
מלמולים נשמעו מכל עבר, הדלת של האולם נטרקה אחרי שליאו פרסי ואנבת' עברו בה וכולם קפצו למשמע הטריקה.
הרמיוני רון ואני הלכנו לכיוון דין שישב לידם, הוא גם הביט בפליאה בדלתות בזמן שינשוף הניח מולו את הנביא היומי וניקר לבקשת בכסף. אחרי שדין שילם הרמיוני התחילה לדבר.
"שמעת מה הם אמרו?"
"לא" ענה דין
"איזה סוג ינשוף זה היה?"
"מאיפה אני צריך לדעת?"
"מה-"
"הרמיוני, אני רוצה לאכול. את יכולה לבקש מהם שיענו לך על השאלות" ובזאת דין העמיס פנקייק על צלחתו והחל לאכול.
אני רון והרמיוני בחלפנו מבטים ואז הבטנו בדלת.
מה זה היה?

נ.מ פרסי
הייתי בשוק, מולי הינשוף שינה את צורתו. לא זה שהוא שינה את צורתו הפתיע אותי גם לא למי הוא שינה צורה, זה היה ברור. אבל מה אתנה עושה פה?
השאלה הצטלצלה לי בראש ולא שמעתי מילה ממה שהאלה אמרה.
"פרסי וליאו" אתנה אמרה והוציאה אותי מהלופ המחשבתי הזה, וכנראה שגם את ליאו. שכחתי כמה אתנה לא אוהבת אותי.
"אסור לי להתערב, אבל אתם צריכים להזדרז" אמרה אתנה
"למה החצויה הזאת כל כך חשובה?" שאל ליאו
"עומד לקרות משהו, אפולו לא מפסיק לדבר בחרוזים"
"איך זה קשור?" שאלתי קוטע את האלה
"כאשר הוא מדבר בחרוזים, זה אומר שמשהו מוזר אפילו בגדר האולימפוס יקרה. והוא התחיל לדבר מיד אחרי שכירון שלח אתכם"
"איך את יודעת שהוא לא סתם… את יודעת...עובד עליכם או משהו" שאל ליאו
"כי אמרתי לו להפסיק, והוא לא הפסיק"
"למה באת? למה לא שלחת לי מכתב?" שאלה אנבת'
"זאוס נהיה פרנואידי בגלל אפולו"
גילגלתי את עיני "שוב" אמרתי
"תזהרו יש כבר שלושה שחושדים בכם, אתם היום מתחילים את הלימודים. בואו" היא נאנחה.
אנבת' התקרבה ראשונה, אתנה הניחה את ידיה מעל ראשה של אנבת' ומלמלה ביוונית, לא הצלחתי לשמוע כמו שצריך.
"ליאו" אתנה עשתה את אותו הדבר אם ליאו
"פרסי" היא הניחה את ידיה מעל ראשי ומלמלה
"Να είστε ευλογημένοι με τη γνώση, να είστε ευλογημένοι με μαγεία, αυτό που λείπει θα γεμίσει”
פירשתי את המילים,
יבורך בידע, יבורך בקסם, מה שחסר יתמלא.
"עכשיו תהיו מוכנים לשנה הזאת" היא פנתה אל אנבת'
"תפקחי עין, משהו יקרה" ובזאת היא התפוגגה, משאירה אחריה שלוש נוצות אפורות. אנבת' אמרה לנו לקחת אותם למזל.

שלא תחשבו שנטשתי את הסיפור!
אני חוזרתתתתת
תהנו🥰