היי. אני ג'יני וויזלי. עוד שנה התחילה, עוד שנה שבה אני שוב אראה את אחיי הגדולים (והמעצבנים) הולכים להוגוורסט. הוגוורסט הוא בית הספר לכישוף ולקוסמות אליו כל המשפחה שלי הלכה, ובעצם, כל הקוסמים באזור! זה כל כך מתסכל אותי, למרות ששנה הבאה יגיע תורי! בטוח שהיא תהיה שנה מדהימה! אבל בינתיים, אני תקועה בבית. אצלינו בעולם הקוסמים, לפני שמגיעים לגיל 11 (בערך) והולכים להוגוורסט, אז לא כל כך לומדים. אי אפשר להתאמן על קסמים, לפני שמגיעים לבגרות, בבית, אז בעצם אני פשוט קוראת, ומשחקת עם מוגלגיות שגרות בסביבה, בלי לספר להן שאני מכשפה, כמובן.
פרד וג'ורג' התכוננו ליציאה לסמטת דיאגון וכך גם פרסי . אבל ראיתי שרון , כמו כל שנה עצוב שהוא לא בא להוגוורסט "זה בכל מקרה יותר מדי שיעורים, זה משעמם" אמר פרד בניסיון לעודד את רון. ששלושה ינשופים בגדלים וצבעים שונים נכנסו אלינו דרך החלון. אחד מהם היה ממשרד הקסמים (מאבא) , אחד מהם היה מהנביא היומי (העיתון של הקוסמים) ואחד מהם היה מ... "הוגוורסט!!! "
צרח רון" היום תורי!" וכך היה: הינשוף הלבן בא עם פתק המודיע לרון שהיום הוא מגיע להוגוורסט, במכתב מאבא היה כתוב: שלום ילדים, רציתי להודיע לכם שאני לא אחזור הבייתה בקרוב. יש המון עבודה כאן, במשרד הקסמים ולכן אני לא אוכל להגיע לתחנת הרכבת להוגוורסט, מצטער מראש ומאחל לכם שנה מדהימה. אבא. "אוף ... אבא לא בא" נאנח ג'ורג' בציניות "הוא חושב שזה מפתיע? כל שנה עד עכשיו הוא לא בא, ורק השנה הוא מחליט לשלוח פתק ?!?!?!?" המשיך ג'ורג' בבלבול מזויף. "וואו, רון, אתה בא להוגוורסט, את כל כך תהנה!" אמר פרד בהתלהבות "באמת? אבל חשבתי שאמרת שזה המון שיעורים ושזה משעמם..." אמר רון באף מורם. "כן... אה... זה היה רק כדי לעודד אותך ואתה ידעת את זה" אמר פרד, "נכון" הודה רון. "אה הדואר הגיע, יופי" אמרה אמא כשיצאה מהמטבח. "וואו רון, כל הכבוד, התקבלת להגוורסט!" אמרה אמא בהתלהבות כשראתה את הפתק אבל ראיתי שהיא גם קצת מאוכזבת, הרי אתם בטח יודעים שאנחנו... לא אה לא מאוד עשירים או במילים אחרות: עניים. וגם לקנות חומרי לימוד, גלימות ושרביטים לפרסי, פרד וג'ורג' כל שנה אנחנו בקושי יכולים לקנות אבל גם לרון? אבל אנחנו נסתדר, אני סומכת עליה. עברה חצי שעה ו"ילדים, תתארגנו, יוצאים לסמטת דיאגון" צרחה אמא. פרסי לקח חופן של אבקת פלו מתוך עציץ, וזרק אותו אל תוך האח. הלהבות התרבו, ונצבעו בירוק. פרסי צעד קדימה, נכנס היישר אל תוך האח, וקרא "סמטת דיאגון!" הלהבות התערבלו, וכשחזרו לצבעם הכתמתם הרגיל, פרסי כבר לא היה שם, הוא היה בסמטת דיאגון. אחריו צעד פרד, או ג'ורג', באמת שהם כל כך זהים שאני לא מבדילה, הוא חפן בידיו מעט אבקה, וקפץ אל תוך הלהבות. "סמטת דיאגון!" קרא, ובדיוק כמוהו עשה התאום שלו. "ג'יני, תיכנסי קודם, אני כבר אבוא, שכחתי לשים במזוודה שלי את עט הנוצה" אמר לי רון. שכבר התחיל לארוז להוגוורסט מרוב התרגשות. "טוב," אמרתי, ולקחתי בידי מעט אבקה ירקרקה. השלכתי את האבקה אל האש, שמיד הפכה לירוקה והבהבה בחוזקה. צעדתי פנימה. האש לא הייתה כל כך חמה, כמו תמיד, אלא נעימה, ממש כמו מים חמימים באמבטיה. "אל סמטת דיאגון!" צעקתי, והאש הסתובבה. הרגשתי בחילה, זה לא נעים. ראיתי פתחים אחדים של אחים אחרים מבתים של קוסמים, הסתחררתי, ויצאתי בסמטת דיאגון.
נהנייתם ?!!??!!?
YOU ARE READING
ג'יני במחנה החצויים
Fanfictionג'יני מתחילה הוגוורסט בשנה הבאה. אבל מה קרה לפני? את זה תגלו רק אחרי שתקראו את הפאנפיק הזה. החיים לפני הוגוורסט יכולים להיות משעמים אב לא בבית וויזלי. שנים קודמות היה אם ג'יני לפחות אחד האחים שלה, אבל השנה היא לבד. רוצים לראות איך הייתה השנה? תקראו...
