ג'יני במחנה החצויים

פרק 9- מחנה החצויים

טיילתי קצת באזור ויצאתי מהרחוב והשכונה ופתאום, בבת אחת החלה סערה ענקית והעיפה אותי רחוק למחוץ לעיר,  לא הבנתי מה קורה, זה היה כל כך מוזר, עפתי באוויר לגמריי כשכולם עוד היו רגועים על האדמה בלי לשים לב לילדה בת 11 שמתועפפת באוויר, מוזר.. טוב, בקיצור, הרוח הנחיתה אותי בעדינות על גבעה ירוקה עם עץ בודד ( הערת הכותבת, הספר מתרחש קצת לפני פרסי ג'קסון 1 ובזמן הארי פוטר 1 בזמן שפרסי בפנמיית יאנסי )
טיילתי קצת באזור ויצאתי מהרחוב והשכונה ופתאום, בבת אחת החלה סערה ענקית והעיפה אותי רחוק למחוץ לעיר,  לא הבנתי מה קורה, זה היה כל כך מוזר, עפתי באוויר לגמריי כשכולם עוד היו רגועים על האדמה בלי לשים לב לילדה בת 11 שמתועפפת באוויר, מוזר.. טוב, בקיצור, הרוח הנחיתה אותי בעדינות על גבעה ירוקה עם כמה עצים.( הערת הכותבת, הספר מתרחש קצת לפני פרסי ג'קסון 1 ובזמן הארי פוטר 1 בזמן שפרסי בפנמיית יאנסי )הסערה פסקה בבת אחת ואני הסתובבתי על הגבעה בחשש אבל כעשר עברתי עץ אחד מסוים פתאום ראיתי מחנה קיץ ישן וזול כמו בבית, זה היה כל כך מוזר לי כל החוויה הזו, כאילו מישהו רצה שעגיע לשם, מישהו עח כח גדול ממש.
הרגשתי שאני צריכה להכנס לשם.
נכנסתי לשם והמחנה היה יחסית ריק כנראה בגלל שמחנה קיץ אמור להתקיים בקיץ, דא.
ראיתי מישהו שכנראה היה המנהל עם שיער שחור ומתולתל וחולצת הוואי, ואז החלטתי לפתוח את הפה שלי ,:" סליחה, מה זה המקום הזה ? הביאה אותי לכאן רוח מוזרה כזאתי אז... אה כן.." הוא נראה כאילו כל הזמן מספרים לו דברים כאלה " מי אבא שלך ?"
" אה... ארתור וויזלי" "אוקיי ואמא שלך ?" " מולי וויזלי" " אההה נו, הורה אלהי ?" " אה.." "טוב, כנראה,.. לא, טוב נדבר בהמשך, בנתים לכי לאנבת', היא תיכך אותך   לביתן 11., אנבת'! "  הוא קרא ,וילדה בערך בגיל שלי עם שיער בלונדיני ועיניים אפורות התקדמה לכיווני   " חדשה, כחי אותה לביתן 11 ללוק" האיש אמר לה והילדה קצת הסמיקה וליותה  אותי " היי, אני ג'יני ואת?" "אנבת'" היא אמרה בחיוך " היי אנבת', את יכולה קצת להסביר לי מה הולך פה ?" שאלתי והיא הנהנה,
" את הגעת לפה כי את בת של אל או אלה יווניים   כלשהם מי זה עוד לא ידוע וזה הופך אותך לחצוייה כם אני חצויה, כולם פה, מי שפגשת זה דיוניסוס אל ה-" " יין" השלמתי מלאה בשוק אני? בת של אלה או אל ? ההורים שלי הם לא ברמת ההורים שלי ? הרגשתי מין הרגשה כזאת של כעס שההורים שלי שיקרו לי כל השנים, אוליי זה היה " זה היה רק כדי להגן אלייך" אמרה אנבת' כאילו היא קראה לי את המחשבות " כל החצויים שהם יודעים שהם חצויים  עוקבים אחריהם מפלצות ולכן החצויים בדרך כלל מגלים את זה שהם כאלה רק בגיל 12 והם נשלחים לכאן" " אבל היום אני בת 11" אמרתי, " אני כאן מגיל 7" היא אמרה, " אמרתי *רוב* החצויים" " ולגבי ההורים שלך נדמה לי שאבא שלך הוא אבל הגדול מכולם, זאוס" ופתאום כל החלקים של הפאזל התחברו לי בראש, אם זאוס הוא אבא שלי אז כנראה בגלל זה הוא הביא אותי לכאן בעזרת רוח סערה שזה מה שהוא יכול לעשות אבל רגע אז מאיפה השיער האדום שלי ? זה אומר שאמא היא כן אמא שלי?
--------------‐-----------------
מקווה שאהבתם את הפרק
ו... אני לא יודעת אם הייתי צריכה לעשות את כל הסיפור הזה בפרק 7 שעושה קצת ספוילר אפילו שגם הכותרת כבר מגלה הכל כמו הרב ספרים, אני צריכה לחשוב על זה? לא יודעת, מה אתם חושבים ?