אהבה היא חמש דקות של אושר בשביל חיים שלמים של כאב💔
חתיכת אפס, ייצור, בן אדם הכי מגעיל, שהכרתי בעולם מי הוא בכלל שידבר אליי ככה הוא לא מכיר אותי אפילו, אין לו שום זכות לבוא להגיד דברים כאלה נוראים, לדבר אליי איך שהוא רוצה מי הוא בכלל. התחלתי להעיף את המצעים שהיו על המיטה שבחדר את הכריות על הקיר את כל מה שהיה בחדר הרסתי ודמעות החלו לרדת מחדש, בלי ששמתי לב הדלת נפתחה ודמותה של האישה שהייתה למטה נוריתה מה את עושה פה שאלתי בקול צרוד התיישבתי על המיטה "באתי לדבר" אמרה בפשיטות "יופי לך אני לא רוצה" אמרתי בקול חסר רגיש כשהדלת נסגרה וכשהיא צעדה לעברי "את לא חייבת להאמין לי אבל הכוונה שלי לא הייתה רעה"היא אמרה ברגש שיצא מקולה והתיישבה לידי "ותאמין לי שאם הייתה לי ברירה לא הייתי עושה את זה אבל לא הייתה לי ומיכאל הוא החבר הכי טוב שלי ואני אעשה הכל בשבילו" קולה שידר כנות ולא יכולתי לא להאמין למה שהיא אמרה אבל זה עדיין לא אומר שמה שהיא עשתה לי בסדר "לא אכפת לי אם הייתה לך ברירה או לא אני לא רוצה להישאר כאן אני רוצה לבית שלי ואת הסביבה שלי ולא להישאר בסביבה כזאת" סיימתי להגיד את דבריי והשקט מילה את החדר "ועכשיו אם אין לך משהו להגיד את מוזמנת ללכת כי הניחוחות שלך מיותרת כאן"
אמרתי ונשכבתי על המיטה הדלת נפתחה עדיין לא נסגרה "דרך אגב אני אלכס אני מקווה שהמצב ישתנה בינינו" אמרה והדלת נסגרה.
-
במשך כל הערב אני סגרתי בחדר התרומה בין ארבעה קירות לבד ובחושך מצאתי את עצמי שוכבת על המיטה ומוותרת לעצמי מוותרת על כל מה שנשאר לי על כל מה שהיה לי שוקעת ומחשבותיי הוא מדי פעם עוזרות הבית נכנסו ויגישו לי אוכל לא היה לי שום תיאבון אך הן שמו את מגשי האוכל על השידה ויצאו החוצה. השעה הייתה כבר שמונה ועדיין נשכבתי על המיטה הכרה בחדר הגדול יתמלא בשקט ובחושך שכל כך אהבתי עד שחדר הדלת נפתחה ובו דמותו של מיכאל נכנסה הרמתי את מבטי אליו עמד עם מגש אוכל בידיו הגדולות והחזרתי את מבטי אל התקרה המיטה שקעה ובו מיכאל ישב "קחי" הוא הגיש לי את האוכל ואפילו לא הרמתי את מבטי אליו "אתה יכול לשים את זה על השידה" אמרתי בקצרה רק שישים את זה ויעוף מהחדר, "אני רואה שהגישו לך אוכל ואת לא אוכלת למה זה?" "מה אתה מנסה לעשות אה להראות לי דאגה שאכפת לך?" שאלתי בקוצר רוח קמתי משכיבה "רק שואל שאלה" "אז השאלה שלך יכולה להיכנס לי לתחת!" "לא נראה לי את מבינה עם מי את מדברת..!" אמר בקול מאיים מחזיק את ידי "אני יודעת אם אני בדיוק מדברת" שקעתי עמוק בעיניו ללא פחד פתחתי את פי "אני מדברת אם מישהו שחזק רק על חלשים" החדר התמלאה בשקט ושמו את נשימותיו של מיכאל "מה קרה אתה עצבני לא טוב לך לשמוע את האמת?״ שאלתי בהתגרות "יודעת מה לא אכפת לי מצידי תמותי מרעב!" הסתכלתי אל תוך עיניו ורציתי להגיב אבל בכל פעם שרציתי הוא יפעיל כוח על ידי השתנקתי מכאב אך הוא עדיין לא שחרר את ידי "אם לא אכפת לך אז למה אתה לא משחרר אותי אה הרי אין בינינו שום אהבה שום משיכה לפחות לא מהצד שלי.." אמרתי אך הוא בחר לא לענות על שאלתי קם מהמיטה והתקדם לעבר הדלת "לא משנה מה אני בחיים לא אשחרר ממך ואני אגרום לך להתאהב בי כמו שאני מאוהב בך!" אמר בכעס ויצא מהדלת חזרתי לשכב על המיטה וידי לוהטת מרוב כאב וככה ניסיתי להירדם.
DU LIEST GERADE
Belongs to me!
Romantikלאון ילדה צעירה מחוננת ומרדנית אם עבר לא פשוט שעזר לה להתמודד אם הקשיים מה יקרה אם יום אחד היא תפגוש את איש שחושב שכל העולם שייך לו מה יקרה שהוא יודיע לה שהיא שייכת לו..? !אזהרה! 18# #אלימות # אונס #דיכאון #שפה גסה R.W תוכן שלי ואין להעתיק או לקחת...
