16- נשיקה

401 28 14
                                    

נ.מ מרינט

עבר כמעט שבוע שקט, יחסית... הוא היה שקט מבחינת אקומות אבל לא מבחינת חתול שחור..
הוא ממש חמוד, אני לא יכולה לומר אחרת. אבל לפעמים אני שמה לב שהוא מנסה לפלרטט איתי, זה חמוד אבל אני לא באמת יודעת מי הוא מתחת לתלבושת ואני לא מרגישה אליו כלום.
אבל לאומת זאת, יש את לוקה.. הוא ממש חמוד, הוא גם ממש נחמד ומצחיק, נפגשנו כמה פעמים בפארק אחרי הלימודים, אפשר לקרוא לזה דייט אבל לא ממש הגדרנו את זה ככה..
בקיצור.. אני חושבת שאני דיי מחבבת את לוקה :)

״היי״ שמעתי מאחורי
״אמלהה! אתה לא נורמאלי!״ צעקתי בבהלה אחרי שהסתובבתי וראיתי את אדריאן מאחורי כמעט נופל מרוב צחוק.
״זה לא מצחיק יא כלב״ אמרתי בטון כועס, עדיין קצת מתנשפת מהבהלה
״טוב סליחה סליחה אבל אפילו לא ניסיתי להבהיל אותך״ אמר את זה ועדיין המשיך לצחוק. אם לומר את האמת גם אני רציתי לצחוק ביחד איתו אבל אני לא יכולה לסטור לעצמי כשלפני שניה אמרתי שזה לא מצחיק.
שילבתי את ידי בכעס ועשיתי פרצוף כועס.
״את חמודה ככה״ אמר והרגשתי את הסומק עולה על לחיי
״נו דיי אי אפשר איתך״ אמרתי בגיחוך בגלל שלא הצלחתי לשמור על עמוד שדרה נורמאלי.

התחלנו ללכת לכיוון השער, או יותר נכון אני ליוויתי אותו לכיוון השער כי לי נשארו עוד שעתיים מתמטיקה, אבל למזלי יש שם את אליה אז יצא לי דיי טוב ואני לא עד כדי כך אשתעמם.
״ביי״ הוא אמר לי והוציא לשון.
״ביי יא מציק״ החזרתי לו והוצאתי לו גם לשון.

התקדמתי לכיתה, ופתאום אני רואה את לוקה מדבר עם איזה בחור שנראה גם כן בגילו.
״לוקה!!״ צעקתי לו מקווה שהוא ישמע.
תתפלאו, הוא באמת שמע, איך שקראתי לו הוא הסתובב אליי וחייך חיוך קטן וחמוד, חשוב לציין.
התחלתי ללכת הליכה מהירה עד שהגעתי אליו.
״היי״ אמרתי ועמדתי על קצות האצבעות כדי שאגיע ללחי שלו ואניח שם נשיקה.
״היי קטנטונת״ הוא אמר לי עם חיוך ושם את היד שלו על הכתף שלי. אני אוהבת שהוא קורא לי ככה, זה מרגיש לי חמוד.

התקדמנו למאחורי הסיפוריים כי בכל זאת יש עכשיו הפסקה של חצי שעה ואין לי באמת מה לעשות.
אני מלא יודעת אם כדאי לי לומר לו על הרגשות שלי או שלא, אני לא יודעת איך הוא יגיב או אם הוא בכלל מרגיש את אותו הדבר כלפיי.
״הכל טוב?״ ברצינות? הוא קורא מחשבות או משהו?
״אממ לוקה, אני צריכה להגיד לך משהו..״  אמרתי והוא המהם כתשובה ל-׳כן?׳
״א-אני לא יו..״ באתי להמשיך אבל עם המזל שלי נפלתי מאיזה ענף שהיה על הרצפה.
למזלי לוקה ישר בא מלפני ככה שהוא נפל על הרצפה ואני הייתי מעליו. זאת הייתה בין הסיטואציות היותר מביכות שהיו לי בחיים.

רציתי לומר לו תודה, באמת שרציתי אבל לא הצלחתי להוציא מילה מהפה. שנינו בהינו אחד בשני, אני מלמעלה והוא מלמטה.
קמתי ממנו ומיד אחרי הוא קם גם הוא.
״תוד..״ באתי לומר לו תודה אבל פתאום הוא נישק לי את השפתיים. מתוך הלם פתחתי את פי (ה.כ הפה שלי) וכתוצאה מזה הוא הכניס את לשונו אליי.
בהתחלה הייתי ממש בהלם ממה שהוא עשה, אבל אחרי שקלטתי שהוא מנשק אותי זרמתי איתו.
זה הרגיש טוב, זה הרגיש כל כך טוב.

~~~~~~~
פרק חדש אחרי מלא זמן שלא.
מקווה שתאהבו👼🏻

513 מילים

9.7.2021

ואז היא הגיעה // המופלאהWhere stories live. Discover now