פרק 26 - עיניים נוצצות

1K 112 138
                                    


אז תוך כדי כתיבה הבנתי שהפרק שתכננתי נהיה הרבה יותר מידי ארוך וחילקתי אותו לשניים. אני לא מאוד מרוצה מהתוצאה, מרגיש לי שהחצי הראשון לא משהו-משהו בתור פרק בפני עצמו. נקווה שלא תסכימו איתי?

מצד שני, זה אומר שחלק מהפרק הבא כבר כתוב, אז אולי אני אצליח לשם שינוי להעלות אותו מהר. בכל מקרה, מקווה שתהנו *~*

~~~~~~~~~~~~


And all the people say

You can't wake up, this is not a dream"

"You're part of a machine, you are not a human being

Gasoline, Halsey -



זאת הייתה חוויה מוזרה ביותר, לראות את פרסי באור יום - כמעט כמו משהו מתוך חלום. ועל פי המצמוץ הבלתי פוסק שתקף את בן פוסידון מאז שהם יצאו מחשכת הצינוק, והמבט ההמום בעיניו, נראה שגם פרסי עצמו חשב כך.

"הנה," מלמל אליו הארי, ומשך מעט בשלשלאות השחורות - פרסי איבד את שיווי משקלו וכמעט נפל, עדיין ממצמץ ללא הרף, והארי עיווה את פניו - על מנת לקרב אותם בצעד אל אחד מארונות הספרים הריקים שנדחפו לאמצע הכיפה באקראיות, ואל מעט הצל שאותו ארון יצר. מצמוציו של פרסי האטו מעט את קצבם המהיר.

"ככה טוב יותר, לא?" שאל הארי בשקט, לא באמת מצפה לתגובה. פרסי נעץ בו זוג עיניים רחבות שזוהרן הרך בקושי נראה באור היום שהציף את הכיפה. שניהם התעלמו מעשרת השומרים המקיפים אותם, שקפצו בבהלה בעקבות התזוזה ומיהרו לשנות את תנוחתם באיום.

ההוצאה של פרסי מהתא שלו ומהצינוק דרשה הפקה שלמה. הארי, מנסן ומקגרגור, יחד עם עשרת השומרים, נדחסו כולם לצינוק הצר כדי להקיף את פרסי מכל הכיוונים ברגע שהשלשלאות שלו הועברו מקירות התא לידיו של הארי והחצוי הורשה לצאת מגבולותיו. בקושי היה מקום להתנועע בחלל הצפוף ושאר החצויים נראו קרובים לפאניקה. הארי חשב שהוא שמע את הייזל מייבבת בשקט, על אף שהוא לא הצליח לראות אותה מעל ראשי השומרים. פרסי עצמו נראה קצת בהלם מהמצב, אך הוא שיתף פעולה בדממה כנועה, לא מגיב לעשרות העיניים הזהירות-עד-עוינות שננעצו בו.

עכשיו שהוא עמד על הבמה באמצע הכיפה, באור, והארי יכל לבחון אותו כמו שצריך בפעם הראשונה אי פעם - פרסי נראה לו כמו רוח רפאים. מכוסה עפר ולכלוך, שיערו פרוע, בגדיו דהויים עד חוסר צבע, עורו חיוור כסיד. צללים עמוקים צבעו את העור מתחת לעיניו, עצמות לחייו נראו בולטות מידי, יציבתו הייתה רפויה ומתנדנדת. הצלקת מהעינוי, שהתחילה בצווארו ונעלמה מתחת לחולצתו, נראתה כהה ובולטת יותר משהארי זכר, מעוותת באכזריות את העור המתוח.

העיניים הן ראי הנפשWhere stories live. Discover now