העיניים הן ראי הנפש

פרק 20 - עיניים רושפות

Come on, come on

Save me from my rocking boat

I just wanna stay afloat

I'm all alone

And I hope, I hope

Someone come and take me home

Somewhere I can rest my soul

I need to know you won't let go

Cold Water, Major Lazer ft. Justin Bieber & MØ -

"נו?" היה הדבר הראשון שהארי אמר כשהוא נכנס לצינוק. "נרגעת סוף סוף?"

זאת הייתה שאלה טובה. פרסי לא היה בטוח שהוא יודע מה התשובה. האם הוא עדיין הרגיש זעם רצחני על הקוסמים ועל ניקודאמוס ועל האלים ועל העולם בכלל? לא. האם הוא היה רגוע? זה לא הרגיש ככה. 

בכל מקרה, לפחות הוא הפסיק לשמוע את הצרחות מצלצלות לו באוזניים.

השתיקה הנייטרלית שלו כנראה סיפקה את הארי, כי הוא התיישב מול תאו בישיבה מזרחית והניח את שרביטו המאיר על הרצפה לידו. הבעתו נותרה זהירה, אבל היה ניצוץ קטן וחבוי מאחורי הירוק שבעיניו, ניצוץ שפרסי התביית עליו מיד.

"אז בנוגע להתקף הזעם שלך," הארי פתח, המיקוד בעיניו חד כתער.

פרסי בלע אנחה. חלק ממנו - החלק ההגיוני, שידע שהארי לא באמת אשם בשום דבר - רצה להתנצל. חלק אחר בתוכו רצה לחשוף את שיניו בנהמה עד שהארי יעזוב אותו במנוחה. הוא הרגיש כמו חוט מתוח, נאבק להתאזן בין הוראותיו של ניקודאמוס לבין רצונו של הארי, וזה היה ברור שזה רק עניין של זמן עד שהוא יקרע. ואז לא ישאר ממנו דבר. השאלה היחידה הייתה איזה מהצדדים המושכים אותו יספוג הצלפה צורבת יותר.

הארי בחן אותו בקפידה. "כשהייתי כאן מוקדם יותר היום אתה אמרת לי לחלום, פרסי. בדיוק אחרי שאמרת לי שאתה מעדיף להירקב כאן לבד מאשר לדבר איתי. אתה רוצה להסביר את עצמך, או שאני אציע פירושים משלי? כי יש לי כמה." 

פרסי התרכז בלנשום עמוק, למלא את הריאות. הצלקת שלו עיקצצה, אבל לא מאוד, ואם הוא רק יישאר רגוע הוא יצליח לדחות את ההתקף המתקרב עד שהארי יעזוב שוב. ההתקפים שלו החלו לעבור בקלות יותר לאחרונה, והוא לא ידע אם זה כי הלחש שיצר אותם מתמוסס או פשוט כי הוא התרגל לכאב.

עיניו של הארי הצטמצמו. הלהט בתוכן היה גלוי לפרסי כמו ספר פתוח. "אין לי מושג מה בדיוק קרה לך, ומה עובר לך בראש, אבל אני חושב שאני מתחיל להבין." הוא שילב את אצבעותיו אלו באלו בתנועה עדינה וזהירה, כאילו הוא מנסה לרסן את עצמו בכוח. "אני חושב שאין לך ברירה."

הללויה, חשב פרסי לעצמו, והפנה את מבטו אל הקיר עליו נשען. טחב כיסה את פינותיו. פרסי תהה אם הוא היה מסוגל למצוץ מהטחב הזה קצת מים, אילולא השלשלאות השחורות על ידיו.