העיניים הן ראי הנפש

פרק 14 - עיניים מעורפלות

לפרוטוקול, אם אני נכשלת במבחן המתקרב במתמטיקה, זה בגלל הפרק הזה.

והבהרה קטנה: אני מתעלמת בסיפור הזה מכל מה שקרה בספרים של ריק ריירדן שיצאו אחרי סדרת גיבורי האולימפוס (שאותם כבר לא טרחתי לקרוא). מבחינתי גורלו של אפולו לא קרה, קאפיש?

~~~~~~~~~

Memories

It's gon' take some gettin' used to

Memories

Feel the pain when it hits you

Memories

Don't you ever let them fool you

Memories, Thutmose -

האגרוף שפייפר תקעה בליאו היה חזק מספיק כדי לגרום לו למעוד.

"אווץ'," הוא התלונן כשהתייצב, משפשף את זרועו הפגועה. "למה זה הגיע לי?"

עיניה של פייפר הבריקו, זועמות ומלאות דמעות. "כי גרמת לכולנו ליילל כמו תינוקות במשך חודשים!" ואז היא התנפלה עליו בחיבוק, גורמת לכולם לפרוץ בצחוק כשהמתח בחדר סוף סוף השתחרר. "וזה כי אתה בחיים, חתיכת דפוק," אמרה לתוך החולצה שלו בקול רטוב. ליאו ליטף את גבה במבוכה.

"כן, מצטער על זה. לקח לנו קצת זמן למצוא דרך לצאת מאוגיגיה."

"אחי," אמר ג'ייסון, חיוך זורח על פניו, וטפח על גבו של ליאו. "אתה לא צריך להצטער על כלום. אתה כאן."

"אנחנו צריכים לחגוג," אמרה הייזל, ידה עדיין לופתת בחוזקה את זרועו של פרנק פעור הפה. נראה ששניהם עוד לא התגברו על ההלם.

"אפשר לעשות מסיבה," הציעה אנבת', התרגשות שלא הרבה ידעו לזהות משתקפת מעיניה בעודה סורקת את ליאו שוב ושוב.

פרסי הינהן במרץ, מתעלם מהפעימות בראשו שהתחזקו עם התנועה. אז הוא התעורר עם כאב ראש ביום השלישי ברציפות, אז מה - זה היה שום דבר לעומת החזרה לחיים של ליאו, והוא היה נחוש להתעלם מזה. "הו, כן. הלילה, כאן במחנה, כניסה פתוחה לכולם. אפילו כירון לא יצליח לעצור את זה."

ליאו גיחך בעודו מסיט את שיערה של פייפר מפניו. "אתם יודעים שאני תמיד בעד מסיבות, אבל האמת שחשבתי לבלות את הלילה הראשון שלי בחזרה בעולם החיים איתכם. רק איתכם. לזכר הימים הטובים, אתם יודעים."

פייפר פלטה יפחה קטנה, זרועותיה מתהדקות סביבו, וליאו השתנק.

"אממ, פייפס? אני קצת נחנק כאן -"

חיוך רחב עם ניצוץ מרושע נפרש על פניו של פרסי. "חיבוק קבוצתי!" הכריז, וכולם התנפלו על חברם המת-לשעבר בקריאות התלהבות.