If you only knew אם רק ידעת (boyxboy)

פרק 9

נ.מ ניק:

נכנסתי בשער התיכון, כבר מרגיש עייף, למה צריך ללמוד, למי אכפת מזה? בדרך כלל אני לא מגיע אבל מישל מכריחה אותי לצערי.
הרגל לא מפסיקה לכאוב, הכאב לא עוזב לעולם והמשחק אתמול לא עזר במיוחד.
האלכוהול והסיגריות עוזרים רק מעט להעביר את הכאב אבל לא מספיקים.
הוצאתי שקית קטנה מכיס מכנסיי, לוקח כדור אחד ובולע אותו.

"מותק, אני אוהבת אותך, נתראה אחר כך." מישל נשקה לי והתכוונה להיפרד ממני לאחר ההפסקה שהסתיימה. כבר רציתי ללכת הביתה, רציתי לעשן את הסיגריה שלי ולעוף מהמקום הזה.
"היי, אל תלך הביתה." היא חייכה אליי באזהרה, היא יודעת שאני אלך, למה היא פשוט לא משחררת אותי?
"חכי רגע." קראתי לה והיא התקרבה מיד לחיבוק. "מי זה הטיילר הזה?" היא הסתכלה עליי בחוסר הבנה, אבל היא יודעת שאני דואג לתומאס, היא בחיים לא תחשוב שזה מעבר לזה. "ממ, מישהו שנדלק על תומאס. הוא לא מפה, הוא מבית הספר הקודם של טיפאני במיאמי אבל הוא יעבור ללמוד כאן."
שום מילה נוספת לא עניינה אותי אחרי שאמרה 'נדלק'. התמלאתי קנאה ולא יכולתי לסבול את ההרגשה הזו. למה כל כך אכפת לי?
לא אמור להיות לי אכפת, תומאס הוא לא הבן זוג שלי, הוא לעולם לא יהיה, ואני לעולם לא אהיה עם גבר, בחיים. זה רק קצת שעשוע עכשווי, הוא גם יודע את זה.
"הבאתי לו את המספר של תומאס, הוא יציע לו להיפגש היום. אני מקווה שתומאס יסכים ולא יפחד כי טיילר באמת חמוד."
אלוהים טיילר. איזה שם של אידיוט. זה לא יקרה, אני אדאג שהם לא יפגשו.
נפרדתי ממישל, והחלטתי לשלוח הודעה לתומאס, סותר את עצמי ממה שאמרתי לעצמי, שזה לא יקרה שוב.

'תבוא לשירותים עכשיו'

חיכיתי שם, הוא לא ענה והתחלתי לרתוח.
הוא תמיד עושה מה שאני אומר לו, לכן לא חשבתי שאני צריך לשלוח הודעה נוספת.
התחלתי להקליד עוד אחת אך לפתע הדלת נפתחה והוא נכנס, עמד כשאצבעותיו משחקות אחת בשנייה, מבטו לחוץ. הכנסתי את הטלפון לכיסי ונשכתי את שפתיי למראה המפוחד שלו. "בוא." הורתי לו להתקרב ופתחתי את אחד התאים. לא הספקתי לגנוב לשרת את מפתחות חדר השירותים כולו, לכן אין ברירה אחרת אלא להיכנס לתא ולהיות בשקט.
עמדנו בתוך התא, לא התקרבתי בינתיים, רק סרקתי את כל גופו מרגליו ועד לפניו, הוא לבש מכנסיים קצרים שחשפו את רגליו הדקות, וקפוצ'ון גדול כיסה את גופו וחימם אותו מהקור שחדר לחלל. הוא לא עשה דבר, לא ציפיתי ממנו שיעשה, לא ביקשתי, להפך, אהבתי להיות זה ששולט במצב.
התקרבתי אליו ותפסתי במותניו, מבטי חודר לשלו. ידיי ירדו אל צידי אגנו ותפסו בג'ינס שלו, רציתי למשוך את מכנסיו למטה אבל עצרתי את עצמי. אולי זה לא המקום המתאים.
הנחתי נשיקות מתחת לאוזנו ולאורך צווארו, עולה עד לקו הלסת ואל הסנטר, עד שהגעתי לשפתיים המלאות שלו שכל כך אהבתי.
החדרתי את לשוני והעמקתי את הנשיקה, בעודי מחכך את גופי בשלו. רק צריך אישור ממנו להמשיך, אני לא אעשה משהו שלא ירצה. "תומאס." נאנחתי לתוך אוזנו והוא גנח רק מהמילה האחת הזו. "אני יכול?" שאלתי כשהנחתי את כף ידי, מכסה את כל הבליטה שלו ומוחץ אותה. הוא גנח בשקט, יודע שאסור לו להיות קולני. "אני צריך אישור." אמרתי בחדות. אתמול לא ביקשתי אישור אבל הוא לא באמת היה יודע מה זה אומר כי לא ניסה, לכן לא חשבתי שאני צריך לבקש.
"אני מסכים אבל תהיה עדין, ניק, בבקשה."
הוא התחנן עם עיניו הגדולות מביט בי מפוחד.
לקח לי זמן להבין למה התכוון אבל כשהבנתי, אני בעצמי נבהלתי. רק רציתי לעזור לו לגמור, לגרום לו להנות, אבל לשכב איתו? אני לא יודע אם אני מסוגל. זה יהפוך את הכל למשהו אחר, אני ותומאס לא נחזור להיות חברים אחרי זה, תומאס אולי כבר לא יהיה חשוב לי כמו עכשיו כי רק אראה אותו בתור סקס?
מה אעשה עכשיו?