If you only knew אם רק ידעת (boyxboy)

פרק 13

נ.מ תומאס:

עד שהאוטובוס עצר בתחנת בית הספר, ניק כבר הגיע עם האופנוע, נו באמת, יכולת לקחת אותי, ניק!
לא יכולתי להתאפק, כל הרגשות שלי אליו הצטברו בבטני ואין סיכוי שהוא לא הרגיש כמוני, זה לא הגיוני לדמיין את זה.
"ניק!" נעמדתי מולו והוא הרים גבה כי ראינו אחד את השני כבר בבוקר.
אז מה, אסור לי להתגעגע?
"אני רוצה לדבר על מה שהיה." אמרתי באומץ, קצת רעדתי אבל אמרתי את כל המשפט בלי לגמגם, אני חושב שמגיע לי מחיאות כפיים.
הוא היסס מעט אבל לאחר מכן תפס בידי והלכנו אל מאחורי הגדר, שם היינו לבד.

"דבר."
בקושי הוצאתי את המשפט הקודם מהפה שלי, איך אני אמור לדבר על זה עכשיו?
מה אני אגיד לו, 'ניק, אני יודע שאתה מרגיש אליי משהו אז פשוט תגיד את זה כבר.'
לא לא, אלוהים, איך עושים את זה?
"אני מחכה."
"אממ" גמגמתי עכשיו, בכלל לא יודע מה לומר ואני מתחיל להזיע בנוסף.
"רציתי לשאול א-אם.. אתה רוצה לעשות משהו גם היום?.."
חיוך רחב התפרס על פניו, מין חיוך ממזרי כזה וכבר ידעתי על מה הוא חושב אבל זה לא מה שרציתי.
"רוצה לבוא אליי יותר מאוחר?" הוא קירב את פניו לשלי בהתגרות ורציתי להגיד כן כי רציתי להיות קרוב אליו אבל זה לא מה שתכננתי.
רציתי ממנו יותר, לא רק סקס..

"התכוונתי ש-שאולי נצא לאנשהו.. לסרט או למסעדה." כמה אומץ אני אוזר היום!!
"מה?" הוא הביט בי מבולבל אבל אני לא מבין, אני יכול להישבע שהרגשתי אתמול משהו מיוחד מצידו. הרגשתי אהוב, איך אני יכול להמציא את זה??
הבטתי בו בחזרה אבל לא הוצאתי מילה, אני חושב שדמיינתי הכל.

"זה רק סקס, חשבתי שהבנת."

זה כל כך כאב.
הגוף שלי רעד בחוסר שליטה והשפלתי את מבטי. אסור לי לבכות, לא לידו.

"כן, אני יודע." הרמתי את מבטי מעט, עם חיוך מזויף שניסיתי בכל כוחי להשאיר על פניי אבל בחוסר הצלחה.
למזלי היה צלצול ולא הייתי צריך להגיד דבר נוסף. אבל הדבר היחיד שרציתי לעשות היה לבכות. כבר לא יכולתי לעצור את הדמעות, הרגשתי כל כך רע. ידעתי שזה יקרה וידעתי לאן אני נכנס אז למה זה עדיין כל כך כואב?

"נו, איך היה לעשות עבודה עם ברנדון?"
"מי?" קשקשתי במחברת, בכלל לא מקשיב.
"ברנדון." היא גיחכה.
אה נכון, שכחתי שעשינו ביחד עבודה אתמול ואז הלכתי לדייט עם טיילר ואז הלכתי לניק, וואו תומאס שלושה גברים בערב אחד,
באמת כל הכבוד..

למה ברנדון בוהה בי בכלל?
"מה?" שאלתי והוא גיחך. אני מבין שזה היה חד פעמי הנחמדות שלו ועכשיו הוא חזר לעקוץ אותי.
"כלום." הוא המשיך לחייך, רק שלח מבט אל גופי, למה הוא מסתכל על הגוף שלי..?
אלוהים איזה בושות! אני עם אותם הבגדים מאתמול!
הפכתי לאדום והוא שם לב, רק שלא יגיד את זה בקול ליד כולם בבקשה!
המורה נכנסה וכולם התיישבו, אני מניח שניצלתי.. אפילו לא התקלחתי ואני עוד דביק מעט מאתמול..