להטות את הכף

פרק 6

להטות את הכף – פרק 6

ההבדל עצום, טוני נוכח לגלות.

פיטר של יריד הקריירה כולו עסקי ורשמי עם נעלי עור; פיטר המלצר לבוש במדים עסיסיים; פיטר שלאחר המשמרת נראה כאילו בדיוק יצא ממגזין אופנה.

פיטר הסטודנט לבוש בג'ינס, קפוצ'ון עם הדפס ציורי, ז'קט וסניקרס. הדבר היחיד שנשאר זה הקונסילר מתחת לעיניים והשיער המשוך לאחור... אבל האחרון נראה לטוני קצת לא במקום.

פיטר ניגש לתא הפינתי שהוא תבע בחיוך מתוח ובמעט הפתעה, כנראה כי ראה את טוני בג'ינס וחולצת פולו פשוטה במקום משהו יותר מטופח.

"היי, ילד."

"אה – היי, טוני."

"קפוצ'ון מגניב."

המחמאה מבהילה את פיטר שמביט מטה בעודו מסמיק. ההדפס על החולצה מראה בעיה מספר ארבע. יש משולש ישר זווית בו היתר מסומן ב-X. מצא את X כתוב מעל. מוחו של טוני כבר חישב ש X=54.59 עוד לפני שהוא רואה את השרבוט של החץ שמצביע על האיקס. האיקס מסומן בעיגול ולידו כתוב 'מצאתי' בכיתוב אדום.

"ת – תודה.. אמ, כובע בייסבול נחמד?"

טוני שכח שהוא עדיין חובש אותו. "אה, כן. זה או זה או שיעצרו אותי בכל פינה ויבקשו חתימה. אף אחד לא מצפה שאני אסתובב עם דבר כזה."

הילד סוף סוף מתיישב במקומו מול המקום בו טוני התרווח על הספה הפינתית. טוני הופך להיות קצת חסר מנוחה כשהוא עם הגב לחדר, אבל לפיטר זה לא נראה מוזר שהוא לא מציע להחליף למקרה שפיטר ירצה את המושב הנוח יותר.

המקום קטן, עמוס במקומיים שמעריכים שהטבחים כולם חונכו מעבר לגבול ושכל איש צוות שולט בשפה הספרדית.

"בגלל זה האוכל פה אחרת," טוני מסביר כשהם קוראים את התפריט, "כי הם מסרבים להפוך אותו לאמריקאי. או לבשל דברים שהומצאו עבור חיילים אמריקאיים מלכתחילה, כמו נאצ'וס."

למרבה המזל, המלצרית שלהם חוזרת עם המשקאות שלהם לפני שטוני משתף את המידע שלו בכל הכוח ומציף את השיחה בכמות המדהימה של טריוויה חסרת תועלת שצבר במהלך השנים. הוא כאן כדי ללמוד יותר על פיטר, אחרי הכל.

לאחר שהזמינו את האוכל, טוני מושיט יד לבירה שלו אבל עוצר ומטה את ראשו על כוס המים שנמצאת מול פיטר כשהוא פתאום קולט משהו.

"הא.. אתה בן עשרים ואחת בכלל?"

פיטר ממצמץ, ואז מחבר את הנקודות. "כן, אמ... אבל יש לי שיעור מיד אחר כך ואני לא רוצה להגיע לשם ישנוני מידי?"

הילד הזה שקרן חרטטן.

לפחות בעיני מישהו כמו טוני, שיש לו תואר דוקטורט מכובד בזיהוי זיבולי שכל.

"אתה יודע, יכולת פשוט להגיד שאתה לא אוהב את סוג הדברים האלה. נשאר יותר לאנשים כמוני," הוא מוסיף ולוקח לגימה מכוונת מהבירה שלו.