הארי פוטר ופרסי ג'קסון, בן פוסידון, מושיע האלים ונכד וולדמורט

פרק 7

נ.מ הארי:

אחרי שדמבלדור דיבר עם פרסי ואנבת בפרטיות, אני ראיתי אותם יוצאים ודמבלדור דיבר קצת עם אמא של פרסי וכשהם סיימו פרסי אמר"בסדר אני אבוא אבל גם חברים שלי באים גם" כמה חברים יש לך" דמבלדור שאל "אם יש לו" מלמלתי לעצמי אבל כנראה שיותר מידי חזק כי פרסאוס ואנבת' חייכו "יש לי שבעה חברים, לא כולל אני ואנבת'" פרסי אמר, הייתי בהלם מוחלט, מי רוצה להסתובב עם בן אדם כזה דוחה? אבל פרופסור דמבלדור אמר "בסדר, אנחנו נסדר את זה" ונראה לי שאז פרסי נזכר בעוד משהו, כי הוא שאל"מתי אתה בא לקחת ? לבית ספר"  "הארי סיריוס ואני נבוא מחר בשעה שבע בערב" למה אני? למה אני צריך לבוא אליו עוד פעם, הבן אדם היחיד שהיה פה נחמד זו סאלי, אמא של פרסי וזה הזכיר לי שפרסי, אנבת, וחברים שלהם באים, אולי בגלל שהם גם רשעים הם חברים שלהם"הגיע הזמן שאנחנו נלך. הארי וסיריוס תגידו להתראות" דמבלדור אמר "להתראות פרסי, אנבת וסאלי" סיריוס אמר להם"להתראות סאלי" אמרתי לה בנחמדות. ואל פרסי ואנבת' אמרתי  "ביי אנבת' ופרסי" בכעס, וזה הצחיק אותם! הצחיק!ופרסי אמר לי... בשעשוע"אני מקווה שניפגש שוב" החיוך שלו ושל אנבת' התרחב "אני לא " אני מלמלתי חזק, מה שגרם לסאלי לחייך ולאנבת' להרחיב את החיוך לממדים לא אפשריים."מתי אתה בא לקחת אותנו? לבית ספר?" אני חושב שהוא אמר את זה בזלזול אבל גם בהתעניינות ובהתנשאות רציתי לצעוק עליו משהוא כמו "אל תדבר על הוגוורטס בהתנשאות, מה אתה חושב שאתה המנהל?" ושניה לפני שבאתי לומר את זה ואת כל מה שחשבתי עליו דמבלדור אמר בזריזות "הארי סיריוס ואני נבוא מחר בשעה שבע בערב" אמא של פרסי נהייתה קצת עצובה ודמבלדור החזיק את היד שלי ושל סיריוס והתעתקנו לבית של סיריוס.

נ.מ הרמיוני
אחרי שהארי הלך גברת וויזלי לא הסכימה לנו לחכות לו "אתם לא יכולים פשוט לשבת ולא לעשות כלום" היא אמרה" יש עוד המון דברים לסדר כאן, פרד וג'ורג', אתם תנקו את החדר ליד התמונה, ג'יני, את תעזרי לפלר ולי להכין ארוחת ערב ורון והרמיוני, תסדרו את שאר החדרים" רון נהפך לאט להיות אדום ושאל אותה "אבל אמא, רק הנכד של את-יודעת-מי בא לכאן, אז למה את כל החדרים בשם התחת של-" "ככה רון וכדאי שתעשה את זה עכשיו" היא אמרה בטון שהיה אפילו מפחיד את אמי הקטה, אה שחכתי להגיד לכם אני חציוה אבל הייתי רק פעם אחת במחנה החצויים בגלל שאני גרה בלונדון ובגלל שאבא שלי לא רצה שאלך לשם, אמא שלי נמצאת איתנו בבית כמו כל משפחה רגילה אפילו שזה מסוכן אבל זאוס נתן לה אישור מיוחד בגלל שאני התקבלתי להוגוורטס בלי להתאמץ, ואני לא מאמינה שפרסי ג'קסון הוא הנכד של ההוא-שאין-לומר-את-שמו, סאלי ממש נחמדה, אבל לא משנה אז בקיצור אני ורון עלינו לסדר את החדרים למעלה וכשסיימנו לסדר את כל החדרים שאלתי את רון "אתה חושב שהנכד של אתה-יודע-מי יכול להיות טוב?" רון קפא, היה נראה שהוא חושב על זה ואז אמר לי "ברור שלא, זה בטח עובר בגנים, למה את שואלת את זה?" והתקרב אלי עד שהרגשתי את הנשימות שלו, ריח של דשא ומשחת שיניים, הרגשתי שאני לא יכולה לנשום ואז "מישהוא מצלצל בדלת" התאומים צעקו "זה בטח הארי, בוא נרד" אמרתי לו וכשהוא התרחק ממני נשפתי בהקלה.

זה באמת היה הארי, והא היה נראה מאוד עצבני "הארי מה קרה?" שאלתי אותו "הוא מבא איתו עוד 12 אנשים" הוא היה נראה על סף פיצוץ "אתה רואה למה היית צריך לסדר את כל החדרים?" שאלה גברת ויזלי, בקושי שמעתי את רון אומר"כן כן" אני לא מאמינה שליאו יבוא! "בואו לחדר שלנו" הארי אמר בשקט, עלינו לחדר שלו ושל רון "- וזה הכל" הארי סיים לספר לנו, רון היה בשוק "את שמעת? ידעתי שהוא לא טוב" "אני חושבת שאם הארי לא היה מתנהג אליו כלכך רע אולי הוא לא היה מתנהג אליו ככה" אמרתי "לא נכון, הוא היה מתנהג ככה גם אם הארי היה מנסה להיות נחמד" רון אמר "לא נכון! אם מישהוא היה מתנהג אליכם ככה אתם הייתם מתנהגים יותר גרוע! אתם פשוט חסרי התחשבות!" צעקתי והלכתי לחדר שלי ושל ג'יני "הי הרמיוני את לא מבינה מה קרה! תקשיבי-מה קרה?" ג'יני שאלה ששמה לב שאני נראתי נסערת "קודם יש לי שאלה" אמרתי, מקווה שהיא תענה כמו שאני חושבת "את חושבת שהנכד של את-יודעת-מי לא כל כך רע?" "ברור שאני חושבת שיכול להיות שהוא לא רע!" היא אמרה ונשפתי אוויר בהקלה "כי הארי ורון לא חושבים ככה" אמרתי "אז הם סתומים, ברור שידעתי שרון יחשוב שהוא רע, אבל הארי..." היא השתתקה "טוב, לא משנה ג'יני אבל מה רצית להגיד?"  "פלר ניסתה לבשל בשר ואמא חטפה עליה עצבים כי זה לא היה במתכון שלה, זה היה קורע" ג'יני סיפרה וצחקנו "טוב לילה טוב" ג'יני אמרה אחרי ששכבנו במיטות "את יודעת שלא סיימנו לדבר" אמרתי והיא צחקה דיברנו עוד קצת והלכנו לישון.

היי סימתי עוד פרק, למה נראה לכן שהרמיוני שמחה לראות את ליאו? הוא בוגד בקליפסו?😮 טוב ביי❤️