אהבה מסוכנת

-1-בגידה-

נ.מ אלה
״בוקר טוב ימכוערת״ התעוררתי מנשיקות קטנות על גופי.....נשיקות של אדם ״בוקר טוב שמן״ מלמלתי צוחקת ומנשקת את שפתיו ״בואי בואי נתארגן יש לנו בית ספר״ הוא אמר נאנח, קמתי מן מיטתו והלכנו שנינו לצחצח שיניים ולהתארגן לבית ספר.

נכנסנו לאוטו של אדם והוא התחיל לנסוע, תוך כמה דקות של נסיעה הגענו לבית הספר, יצאנו מן האוטו והתחלנו לצעוד לעבר החברים שלנו, התפצלנו כשראיתי את טלי והוא את אור ואת עומר אח התאום שלי.

״נו״ טלי זירזה אותי ״מה נו״ אמרתי לא מבינה
״את רצינית?! איך היה!? בכל זאת פעם ראשונה וזה..״
״אה זה.. לא בסוף לא עשינו כלום פשוט הלכנו לישון אצלו״

״מה את רצינית אמרת שאת ממש רוצה בכל זאת את כבר שנה עם אדם את בחיים לא שכבת איתו״

״אני עדיין לא מרגישה בטוחה, כשאני ארגיש שאני ממש הולכת על זה אני אספר לך, הכל, מבטיחה״ נאנחתי, אני אמרתי לטלי אתמול שאני אשכב עם אדם בכל זאת שנה ביחד והוא עדיין מחכה לי שזה ממש חמוד מצידו אבל כשאנחנו נפגשנו לא הרגשתי מספיק בטוחה בעצמי, אני מאוד מפחדת מהפעם הראשונה.

״יאללה בואי לשיעור ונסיים עם היום הזה״ אמרתי לטלי והתקדמנו במסדרון לכיתה שלנו, אני ואדם לא באותה הכיתה, אז אני נשארת רק עם טלי בכיתה.
נכנסנו לכיתה והתיישבתי במקומי וטלי מאחוריי במקום שלה המורה נכנסה והתחילה ללמד.

אחרי השעתיים הראשונות אני וטלי יצאנו לקפיטריה. לקחנו את האוכל והתיישבנו בשולחן פנוי ״אזזז מה את רוצה לעשות אחרי בית הספרר??״ טלי שאלה בפרצוף משועמם ״יש לי!״ היא הרימה את הקול מקפיצה אותי מבהלה ״מה את צועקת״ אמרתי לה והיא גיחכה ״אולי תבואי אלי, נראה סרט וזה״ היא אמרה ואני הנהנתי ״סבבה אני אבוא אלייך אחרי בית ספר״ אמרתי ושנינו המשכנו לדבר ולאכול.

טלי פתחה את דלת ביתה ושנינו נכנסנו ״שכחתי שיש לנו בית לבדדד״ טלי צעקה רצה למטבח ״פופקורן?״ היא שאלה אותי ״ברוררר״ אמרתי מגחכת ומתיישבת על הספה ״תגידי טלי״ אמרתי לה כשצצה לי שאלה סתומה ״מה עם איזה חבר״ שאלתי בקול פלרטטני ״ומאיפה השאלה הזאת?״ היא שאלה אותי בחשד ״מה נו טלי את כבר בכיתה יב! מגיע לך חבר״ אמרתי נמרחת על הספה.
״לא״

״מה״

״אמרתי לא, אני לא צריכה או רוצה חבר״

״את לא חושבת שכדאי שהיה לך חבר במקום שתיהיי סטוץ של אנשים שיכורים?״ אמרתי בחוצפה
״סליחה!? איך את מעזה להגיד את זה אני החברה הכי טובה שלך חוץ מזה לפחות אני שכבתי ולא התנהגתי כאילו אני עשוייה מזכוכית״ היא אמרה מגלגלת עניים ואני ראיתי שהיא נעלבה ממה שאמרתי לה ״את לא מבינה שאני לא הייתי מוכנה, את לא יכולה להיכנס לתוך היחסים שלי ושל אדם סבבה?״ צעקתי עלייה ״סבבה״ היא אמרה בלחש ״עזבי הורדת לי את כל המצב רוח לראות סרט״ היא אמרה עולה לחדר ואני פשוט ישבתי על הספה שלה עם מלא מחשבות צפות, דמעות חנקו את גרוני כששמעתי את טלי בוכה מחדרה, הרגשתי רע לגבי מה שאמרתי לה, לא מגיע לה בכלל הייתי ממש מטומטמת כשאמרתי לה את זה. היא ירדה במדרגות עם עניים שחורות מהמסקרה שנמרחה לה ״תעופי לי מהבית״ היא אמרה מייבבת. ירדה לי דימעה ואחריה עוד אחת ויצאתי מן ביתה עם דמעות, איך אני יכולה להיות כלכך מטומטמת פאק אני כלכך סתומה!.

יצאתי מן הבית של טלי והלכתי ברגל לבית של אדם הייתי צריכה ממנו חיבוק.

דפקתי בדלת למרות שהייתה קצת פתוחה. אף אחד לא פתח. פתחתי את הדלת ונכנסתי, הלכתי לחדר של אדם ופתחתי את הדלת של חדרו. קפאתי. לא יכלתי לזוז למראה עיניי. אדם ורוני הילדה מהכיתה שלו...הם..הם שוכבים... הוא בוגד בי...
״מ-מה״ אמרתי בהלם באותו הרגע הרגשתי שאני רוצה למות, אדם הסתובב עם הראש והסתכל עליי כאילו נפל עליו אבן אחת ענקית, היה עליו בהתחלה פרצוף מעונג והוא הפך לשוק ״א-אלה מ-מה את עושה פה?״ הוא שאל בשוק ״מה אני עושה פה? מה היא עושה פה?!״ שאלתי מיבבת מצביעה על רוני ״א-אני א-אלך״ היא גימגמה ורצה עם מגבת על גופה לכיוון הדלת של הבית.
״אתה מוכן להסביר לי מה זה היה?״ שאלתי והדמעות שהצלחתי להחזיק ירדו כבר ממזמן ״תיראי-״ אדם בא להגיד אך קטעתי אותו ״כמה זמן זה נמשך?״ שאלתי עם דמעות ״א-אלה זה לא משנה...״

״כמה זמן זה נמשך?!״ שאלתי עם אימה בעניי
״שב-שבועיים״ הוא גמגם, הנהנתי ויצאתי מן החדר לא רוצה לראות או לשמוע אותו יותר, שמעתי וראיתי מספיק.

יצאתי והלכתי לביתי בדמעות, גם רבתי עם החברה הכי טובה שלי שהיא הכי חשובה לי בעולם ואני הכי אוהבת אותה וגם ראיתי את פאקינג חבר שלי שכל כך אהבתי והייתי איתו שנה בוגד בי.