אהבה מסוכנת

-7-בגדים-

נ.מ אלה
׳אלההה! באיזה סרט את חייה, מה את מנשקת את החוטף שלך!׳ התת מודע שלי צעק עליי, פאק.
התנתקתי והסתכלתי על עינו הירוקות ״סליחה״ אמרתי ובלעתי רוק, העפתי מבט לחבר שלו שהיה בכלל עסוק בטלפון שלו, למזלי הוא לא ראה ״אה..כן״ הוא אמר מגרד בעורפו ״אני אלך לחדר, תודה. שוב״ אמרתי, עליתי למעלה לחדר שדור נתן לי, התיישבתי במיטה ומלא מחשבות הציפו את ראשי.

מה חשבתי לעצמי כשנישקתי אותו, דפיקה קצרה קטע את מחשבותיי, סובבתי את ראשי וראיתי את דור ״היי, האוכל מוכן...״ הוא אמר עם קול חלש ״אני באה״ מלמלתי, הוא יצא מן החדר ואני אחריו.

ירדנו במדרגות וראיתי את השולחן האוכל מלא במאכלים טעימים ואת חבר של דור...אני חושבת שקוראים לו אביב? ״נו כמה זמן אני מת מרעב״ אביב אמר מסתכל עליי ואני צחקקתי, התיישבתי בשולחן מול דור ואביב התיישב ליד דור, דור ואביב התחילו לאכול ואני, אני רק שיחקתי עם המזלג שלי... לא היה לי תיאבון ״למה את לא אוכלת?״ דור שאל אותי ״אה.. סתם..אין לי כלכך תיאבון..״ מלמלתי, הוא לא ענה והמשיך להסתכל עליי ״זה...זה בסדר שאני אעלה למעלה?״ שאלתי מהססת ״כן״ הוא אמר ואני מיהרתי לעלות ״אבל״ הוא הרים את כולו גורם לי לעצור ולהסתובב אליו ״תקחי איתך את צלחת האוכל שלך ותלכי לאכול בחדר, אני עוד מעט אבוא לראות אם סיימת״ הוא אמר עם פרצוף רציני ואני הנהנתי, לקחתי את הצלחת, מזדרזת לעלות לחדרי, עליתי לחדרי והנחתי את הצלחת על השולחן בחדר, דור אמר שבבית שלו יהיה הרבה יותר מוגן זה למה שאנחנו עכשיו בבית שלו.
הוא הביא לי חדר ממש גדול עם שירותים וחדר ארונות ומיטה ענקית!.

נזכרתי במה שדור אמר לי והסתכלתי על הצלחת והתעלמתי, לא היה לי חשק לאכול.

נכנסתי לחדר המקלחת כדי להתקלח, פשטתי ממני את בגדיי ונכנסתי אל הזרם החם והנעים, שוטפת ממני את כל הימים האלו, אני כלכך רוצה לחזור הביתה.

כשסיימתי להתקלח יצאתי מן המקלחת וכיסיתי את גופי במגבת, יצאתי מן השירותים והלכתי לכיוון החדר ארונות, פאק, רציני? אין פה כלום חוץ מהלבשה תחתונה, מה אני אמורה לעשות?, דפיקות בדלת זירזו אותי, שיט זה דור מה אני עושה? ״אלה?״ הוא שאל
לא עניתי.
״אלה את שם?״
מה אני עושה?
״א- כן כן אני כאן״ שיט! למה אני כלכך מטומטמת! ״אני יכול להיכנס?״ הוא שאל
״אה...דור?״
״כן? קרה משהו?״
״כן.., אני פשוט נכנסתי למקלחת ואין בגדים...״
הוא פתח את הדלת ואני הידקתי את אחיזתי במגבת ״אה כן, בואי״ הוא אמר ואני היססתי אבל המשכתי ללכת אחריו, נכנסנו לחדר ענקי כמו החדר שלי רק כפול שתיים, דור נכנס לחדר שהיה שם והוציא משם חולצה טי-שרט גדולה שלו ומכנס פוטר.

״כרגע אין בגדים אני אדאג שהיה לך בגדים מחר״ דור אמר ואני הנהנתי ״תודה״ אמרתי ״אם חסר לך משהו תגידי לי ואני אביא לך״ הוא אמר ״אוקיי תודה״ אמרתי והלכתי מהר לחדרי ונעלתי את דלת החדר, התלבשתי ונשכבתי במיטה, אין לי כוח לכלום ופשוט נרדמתי.

בבוקר שמעתי צעקות של דור ״לא אכפת לי!, תעשו מה שאתם יכולים״ הוא אמר והצעקות באו מהמשרד שלו, התקדמתי והמשכתי להקשיב לשיחה שלו ״אתה לא מבין שהם יכולים לקחת אותה! אל תיהיו מפגרים ותימצאו לי אותו!״ שמעתי עוד פעם את דור צועק, הרגשתי צמרמורות בכל גופי, שמחתי שהוא דואג לי, סוף סוף מישהו דואג לי, דפקתי על הדלת ״כן?״ דור שאל ״זאת אני, אני יכולה להיכנס?״ שאלתי ״אה.. כן בטח כנסי הדלת פתוחה״ הוא אמר ופתחתי את הדלת ״קרה משהו?״ דור שאל ״אממ אמרת שתדאג לבגדים בשבילי אני לא יכולה כל הזמן לקחת לך את הבגדים, אנחנו יכולים ללכת לקנות?״ אמרתי ״אני אלך לקנות לך אבל את לא יכולה לבוא איתי״ הוא אמר ״מה למה?״ שאלתי ״אני לא יכול לקחת את הסיכון הזה״ הוא אמר ״בבקשה, אני רוצה לצאת קצת״ אמרתי ״אני מצטער אבל את לא יכולה״ הוא אמר ונאנחתי, הוא קם והתקדם אליי, הוא לקח את ידי ״הייתי רוצה שתבואי איתי אבל אי אפשר, אני לא יכול לתת לך ללכת, אני מפחד שיקרה משהו״ הוא אמר, הרגשתי איך שביטני מתהפכת ממילותיו ״אוקיי״ אמרתי בשקט והורדתי את ראשי מטה ״היי היי״ דור אמר והרים את ראשי עם אצבעותיו מסנטרי ״אני באמת מצטער אני מאוד מפחד״ הוא אמר וחיבק אותי והחזרתי לו חיבוק ״תודה שאתה דואג לי״ אמרתי והוא חיבק אותי חזק יותר וחייכתי ״יאללה אני אלך״ הוא אמר והתרחק מהחיבוק ״את בטוחה פה, תאכלי תנוחי ואם את רוצה להתקלח אז תיקחי מהארון שלי זה בסדר״ הוא אמר וליטף את שערי ״אוקיי תודה״ אמרתי מחייכת אליו.