-29-דם-

203 5 0
                                    

נ.מ עומר
דחפתי אותה לתא ונעלתי את הדלת של התא, הורדתי את חולצתי ונישקתי את שפתייה, לא היה לי אכפת מי אני מנשק, הייתי חייב את זה, היא ליטפה את הקוביות שלי ועברה בי צמרמורת טובה, ניתקתי את הנשיקה והורדתי את חולצתה, נישקתי את צווארה ואנחת עונג יצאה ממנה, מצצתי את עורה והיא גנחה בעונג, הורדתי את מכנסה ואת מכנסיי ״את על גלולות?״ שאלתי בין הנשיפות הכבדות שלנו, היא הנהנה ובתנועה מהירה הורדתי את תחתוניי ואת תחתוניה, היא הרימה את ראשי ונשקה לשפתיי ברעב, עברתי עם שפתיי על בטנה וסובבתי את גופה חדרתי אלייה ושנינו נאנחנו מעונג, נעתי מהר יותר ״פאק״ היא גנחה, נישקתי את גבה, והמשכתי במעשיי, אחרי שהמשכתי כך היא גמרה יחסית מהר למה שציפיתי, המשכתי רק טיפה יותר חזק ואז גמרתי.

לבשתי את תחתוניי ואת מכנסיי, לבשתי את חולצתי ויצאתי מן התא, שטפתי ידיים ופנים, יצאתי מן המועדון ונכנסתי לאוטו שליאור הביא לי, החזקתי בשתיי ידיי את ההגה, סחרחורת קטנה עברה בראשי אבל מהר מאוד היא עברה והתחלתי לנסוע.

הגעתי הביתה, הלוואי שזה היה הבית של דור אבל, לא.
יצאתי מן האוטו ונעלתי את האוטו, פתחתי את הבית וראיתי את אבא שלי בידיוק לוקח עוד שוט, הוא הסתכל עליי ואני הבטתי בו ״תגיד, אמרתי לך פעם שאתה בן זונה?״ אמרתי לפתע, האהלכוהול כבר לוקח שליטה בדיבור שלי, ״מה״ הוא אמר ״אתה-בן-זונה״ אמרתי ״איפה אתה חושב שאלה? אתה חשבת שלא נדע על זה שהמרת עלייה!?״ צעקתי ״אל תרים עליי את הקול! אתם כולכם ילדים מסכנים״ הוא אמר ואני כבר לא שלטתי בזה, העפתי לו אגרוף כלכך חזק שהוא נרתע אחורה מהכאב, הוא התיישר והסיר לי אגרוף ופאק! זה כאב, נפלתי על הריצפה ואבא שלי היה מעליי ״למי קראת בן זונה?״ הוא שאל בועט בי בחוזקה ״למי?״ הוא בעט ״למי?״ הוא בעט בי שוב ״למי?״ הוא בעט רק יותר חזק ״עזוב אותי! חתיכת מניאק״ הוא הסתובב כדי לקחת בקבוק זכוכית וחזר אליי, הוא שבר את קודקוד הבקבוק והשאיר אותו עם שפיץ, פאק מה עשיתי, ״תקרא לי שוב מניאק ונראה אחם אתה חי״ הוא אמר וכאב הראש שלי רק התחזק, בתנועה מהירה הוא שרט את זרועי בחוזקה ואני גנחתי מכאב ״אהההה״ צעקתי, קמתי מהר ולקחתי את הבקבוק מידיו, זרקתי אותו על הריצפה, הוא התנפץ ואני יצאתי כמה שיותר מהר מהבית הזה, נכנסתי לאוטו והעפתי מבט לזרועי, פאק אני מאבד מלא דם, התנעתי את האוטו ונסעתי כמה שיותר מהר.

נ.מ אלה
דור ואני התכרבלנו על הספה, דור סובב את ראשי ונשק לשפתיי, העמקתי את הנשיקה ו..... דפיקות דלת, פאק.
דור פתח את הדלת, הצצתי קצת וראיתי את עומר, התקרבתי טיפה וראיתי אותו מדמם! ״עומר!״ צעקתי וניסיתי ללכת לדלת אך דור החזיק בי והושיב אותי חזרה על הספה ״תירגעי״ דור אמר, עומר נכנס הביתה והתיישב לידי ״מה זה? מי עשה לך את זה? אתה בסדר? זה כואב?״ הפצתי את עומר במלא שאלות ״דור תעשה משהו כבר!״ צעקתי ודור הלך ״אתה בסדר?״ שאלתי והוא הנהן ״איך זה קרה?״ שאלתי ועומר השפיל את ראשו ״עומר?״ שאלתי ״זה...אבא״ עומר אמר ועייני נפערו ״א-אני מצטערת״ לחשתי וחיבקתי אותו, נזהרת על זרועו.
דור חזר עם קופסא עזרה ראשונה והתיישב לידי, פתחתי את הקופסא והוצאתי משם, תחבושת, מגבון אהלכוהול, ודבק מיוחד לתחבושות, לקחתי את המגבון ופתחתי אותו ״זה ישרוף״ אמרתי והוא הנהן, שמתי את המגבון על עורו ועומר הוציא אנחה מפיו ״מצטערת״ לחשתי ״זה בסדר״ הוא אמר, ניקיתי את כל הדם שירד מן זרועו, אני לא מאמינה שהחולה נפש הזה עשה לו את זה. כשסיימתי לנקות את כל הדם ולחטא לו את האזור, לקחתי את התחבושות וליפפתי סביב זרועו, לקחתי חתיכת דבק והדבקתי על סוף התחבושת ״זהו״ אמרתי ״אתה רעב?״ הוספתי בשאלה ״קצת״ הוא ענה ״אוקיי אני אכין לך משהו״ אמרתי ובאתי לקום אך דור הניד בראשו לשלישה ומשך אותי חזרה לספה ״את לא קמה״ רון אמר ״אז איך אני אכין לו אוכל?״ שאלתי ״אני אכין לו״ דור ענה ועייני נפערו ״אתה?״ שאלתי ״כן למה לא?״ הוא שאל והביט בעומר ״מה אתה רוצה לאכול?״ הוא שאל אותו ״אפשר טוסט?״ הוא שאל ודור הנהן, דור קם והלך אל המטבח, הוא הוציא מן המקרר קטשופ וגבינה, ומן המגירה לחם פרוס, הוא התחיל להכין לעומר את הטוסט ואני בחנתי כל תזוזה שלו, כשהוא סיים והגיש לעומר הרגשתי צורך לעצבן אותו ״בייבי?, אפשר גם טוסט?״ שאלתי ״רציני? עכשיו את אומרת לי?״ הוא שאל ואני הנהנתי בתמימות, דור נאנח וחזר למטבח, חוזר על פעולותיו וכשהגיש לי את הטוסט נאנחתי ״אני לא רעבה״ אמרתי והסתכלתי על דור בתמימות ״תביאי אני אוכל״ הוא אמר חוטף לי את הטוסט מידי וקופץ על הספה.

אהבה מסוכנתWhere stories live. Discover now