פרק 1

54 1 0
                                    

הגיל של מיכאל ושירה - 6
הגיל של דביר - 5

”מיכאל, שירה, דביר ; תפסיקו לשחק ובואו תעלו לאכול, האוכל מתקרר!“ אמי צעקה לנו ממרפסת ביתי, אלא שאנחנו "כאילו לא שומעים" המשכנו לשחק עוד עד שכעבור כמה דקות באמצע המסירה של מיכאל אלי אבי תפס את הכדור וביקש מאיתנו לעלות לאכול את ארוחת הצהריים ואנחנו בלית ברירה הסכמנו ועלינו שלושתינו - אני, מיכאל ואחיו הקטן מאיתנו בשנה דביר.
”מה לקח לכם כל כך הרבה זמן לבוא?“ אימם של מיכאל ודביר שאלה אותנו וענינו ש”היה ממש כיף לשחק, לא רצינו להפסיק!“ וכולם צחקקו, אלא שכשבאנו לשבת בשולחן הם ביקשו מאיתנו ללכת לשטוף ידיים והלכנו שלושתינו לשירותים - דביר עלה על השרפרף ראשון ושטף את ידיו במהירות ורץ לשולחן בעוד שאני עליתי על השרפרף אחריו ומיכאל עזר לי לשטוף את ידיי טוב טוב ולאחר כך נשארתי לחכות לו שגם ישטוף את ידיו וכשסיים אחז בידי וניגשנו לשולחן יחדיו.
”תראו איזה חמודים!“ אמ שהביטה בשנינו אמרה לנו וכולם הפנו את מבטיהם אלינו כאשר התיישבנו אחד על יד השנייה בשולחן האוכל ”בהחלט!“ אביהם אישר.
”טוב.. אז תאכלו ואחר כך נלך הביתה, אתם שלושתיכם צריכים ללכת לישון מוקדם היום כי מחר יש גן לדביר ובית ספר לשניכם מיכאל ושירה“ אימם אמרה לנו בהתרגשות.
”איך אתם מרגישים באמת לעלות לכיתה א'?“ הוסיפה לשאול את שנינו.
הסתכלנו אחד על השנייה בחיוך ומיכאל ענה ”יהיה בטח כיף.. במיוחד שאני עם שירה!“ ענה באושר והמשכנו לאכול.
אחרי הארוחה הם הלכו לביתם ואני נפרדתי ממיכאל בחיבוק וקבענו להיפגש למחרת.
הלכתי להתקלח מאוחר יותר ואז ישבנו אני והוריי בסלון וצפינו בטלוויזיה כשלפתע נשמע צלצול הטלפון של אבי והוא קם מהספה והלך לדבר בחדר ליד שבינתיים אני ואמי התחבקנו והיא שאלה אותי בסקרנות ”שירה מאמי, את באמת מאוד מחוברת למיכאל, נכון?“ ואני הנהנתי בחיוב.
”יופי, אני שמחה!“ הגיבה בחיוך וליטפה את ראשי שבינתיים אבי חזר לסלון לאחר שסיים את שיחת הטלפון.
”על מה מדברות?“ שאל בסקרנות.
”סתם.. רק על כמה שמיכאל ושירה מחוברים אחד לשנייה, מאוד יפה לראות את זה!“ סיפרה לו בריגוש.
”בהחלט! טוב שירה מאמי תלכי לישון שלא תאחרי מחר ליום הראשון“ אבי ביקש ממני ואני הלכתי לחדרי בעוד שאמי כיסתה אותי והלכתי לישון.
למחרת בבוקר..

מקווה שאהבתם❤️

זאת אהבה? | ?𝓣𝓱𝓲𝓼 𝓘𝓼 𝓛𝓸𝓿𝓮Where stories live. Discover now