זאת אהבה? | ?𝓣𝓱𝓲𝓼 𝓘𝓼 𝓛𝓸𝓿𝓮

פרק 3

הגיל של מיכאל ושירה - 6
הגיל של דביר - 5
בדרך לבית הספר הורדנו את דביר בגן שלו, ואני ומיכאל נופפנו לו לשלום והוא אלינו בחזרה, אולם הייתי שקטה עדיין, מאוד ; לא דיברתי במהלך כל הנסיעה אפילו שעליזה שאלה אותי מספר שאלות.
אני חושבת שמיכאל הבין שקרה משהו והוא אחז בידי לכל אורך הנסיעה ואף כשירדנו מהמכונית עם התיקים שלנו לשער בית הספר.
הבית ספר שהיה למולי נראה די מפחיד תחילה ; גדול, עם מספר רב של תלמידים הגבוהים ממני בראש או יותר נכנסים אליו תוך כדי דיבורים ביניהם.
”חברייה, אתם באים?“ שאלה את שנינו עליזה שעמדה על ידנו בהתרגשות ושנינו הנהנו בחיוב ונכנסנו אחוזי ידיים ופחד בשער שהיה מכוסה בבלונים - לא הרגיע אותנו כל כך.
נכנסנו למבנה הגדול, ועליזה שידעה את הדרך לכיתה שלנו הובילה אותנו אליה - בסוף המסדרון התחתון.
לקראתנו יצאה מישהי צעירה וגבוהה מהכיתה שהייתה כבר מלאה בתלמידים בגילנו ”שלום לכם, אני רוני, המחנכת שלכם, מה שמכם?“ שאלה בחיוך.
”אני מיכאל וזו שירה - חברה שלי“ מיכאל ענה בביטחוו לפתע ואני הסתכלתי עליו בתדהמה, למרות גילנו הצעיר הוא הציג אותי כחברתו, אז כבר הבנתי כמה אכפת לו ממני וכמה אני חשובה לו.
”נעים מאוד לכם מיכאל ושירה, אני שמחה מאוד לשמוע שאתם חברים! אז.. תיכנסו, יש עוד מספר שניות צלצול“ אמרה לנו ומיד לאחר סיום דבריה נשמע הצלצול שהיה די מרגיע אם לומר את האמת בכל הסיטואציה המלחיצה הזו.
אנחנו הנהנו ונכנסנו לכיתה אחריה תוך כדי שאנחנו מנופפים לעליזה לשלום והיא אלינו בחזרה.
כשנכנסנו מיכאל הוביל אותי אחריו לסוף הכיתה בצד, שם היה שולחן ריק, והתיישבנו אחד על יד השנייה, נראה היה גם שלעומת מה שחשבתי, גם האחרים היו די בלחץ ופחד והרגשתי בטוחה לפחות שאני עם מיכאל.
בשיעורים הראשונים המורה רוני הסבירה לנו קצת על בית הספר ואף עשתה לנו סיור קצר בו.
ובהפסקה..

מקווה שאהבתם❤️