משחקי האלים

פרק 2.

47 שעות לפני משחקי הרעב, נקודת מבט סופרת יודעת כל

״אז תן לי להבין את ההצעה שלך, כל עוד אחד מאיתנו מנצח השני שולט איתו?״ היא שאלה בגיחוך. היא יודעת שיש לה יותר סיכוי מאפולו, יותר סיכוי מכולם.

״לא בדיוק, כל עוד אני אנצח את מקבלת חמישים אחוז מהשליטה, וכל עוד את תנצחי אני מקבל עשרים״ הוא אמר. ארטמיס חשבה לרגע

״עשר״ 

״חמש עשרה״

״מוסכם״ היא ענתה והושיטה את ידה ללחיצה, אפולו בא ללחוץ את ידה ״אבל...״ היא אמרה ואפולו נאנח ומשך את ידו לכיוונו בחזרה ״התחרטת?״ הוא שאל ״לא. מה שרציתי להגיד זה שאנחנו נאחד כוחות, ואל תנסה אפילו לבגוד בי. אחרת ההסכם מבוטל ואתה מת. חוץ מזה, אם נישאר שנינו אני זאת שהורגת אותך, ואתה נשאר בשקט כשאני אומרת לך, כי אני יותר טובה בלשרוד בשטח ממך״ היא אמרה 

אפולו הנהן ולחץ את ידה ״דיל״ הוא אמר ויצא מהחדר בשקט.

ארטמיס חייכה לעצמה והלכה למתחם האימונים, שלהפתעתה היא מצאה שם את ארס מתאמן. היא הלכה לאיזור המטרות והחץ וקשת, והתחילה לירות חצים למטרות.

לאחר כמה שעות, היא התעייפה. גוף אנושי זה חרא. היא הלכה להתקלח והסתרקה. היא הסתכלה על עצמה במראה. מולה עמדה נערה בת שש עשרה, גבוה. שיער שחור פחם שקצותיו צבועים בכסף-לבן, ועיניים כחולות וצלולות. זאת היא. 

ארטמיס ירדה לחדר אוכל באיטיות, והתחילה לאכול כשכל האלים הגיעו לשולחן.

״ג-גברתי?צ-צריך לרדת ל-לר-ראיונות״ אווקס גימגם לה, קד ורץ משם. היא נאנחה, החליפה לבגד וירדה למטה

״קבלו את.....מלך האולימפוס...זאוס״ המנחה צעק, וזאוס נכנס. זאוס היה נער בן שמונה עשרה, עיניים כחולות כמו השמיים, בלונדיני ושרירי. הוא לבש חולצה שהבליטה את הקוביות שלו, וגינס משופשף שהעלה ברקים. הוא עשה את הראיון וזאוס יצא למאוחרים הקלעים

״ועכשיו קבלו קבלו את לא אחרת מאישתו!האלה הרה!״ המנחה צעק, והרה נכנסה. הרה היתה נערה בת שבע-עשרה, לא נמוכה ולא גבוה, היא  עם שיער שטני ארוך, ועיניים חומות. היא לבשה שמלה ארוכה צמודה וכחולה, שהבליטה את קימורי גופה, והחלק העליון הזדקרו נוצות טווס בוהקות. היא יצאה לאחר הראיון

״קבלו את....שליט הים והאוקיינוסים...פוסידון!״ המנחה צעק ופוסידון נכנס. הוא היה נער בן שמונה-עשר, עם שיער שחור פחם ועיניים ירוקות שמזכירות את הים. הוא לבש חולצת הוואי חצי פתוחה, שגרם לכך שראו את הקוביות שלו, ומכנס גינס קצר. הוא רץ למאוחרי הקלעים ונתן כיף לאפולו ״אחלה סטייל״ אפולו לחש לו

״קבלו את....האלה דמטר!״ המנחה צעק ודמטר נכנסה. דמטר הייתה נערה בת ארבע עשרה, די נמוכה, עם שיער ג'ינג'י, פרצוף עגלגל ומנומש. היא לבשה חולצה קצרה יחסית, כובע איכרים, ואוברול משופשף. היא עשתה את הראיון ויצאה באיטיות החוצה

״קבלו את....ארס״ המנחה המשיך, וארס נכנס. הוא היה נער בין שבע-עשרה, בלורית בצבע שחור פחם, עיניים שחורות, גוף שרירי, וקצת זיפים. הוא לבש גינס משופשף עם קרעים ארוך, ולא לבש חולצה. ראו את הקוביות שלו יותר טוב מאצל אחרים. לאחר הראיון  הוא יצא בסלטה למאחורי הקלעים

״קבלו את....אלת החוכמה...אתנה!״ המנחה צעק בעייפות, ואתנה נכנסה. אתנה היתה נערה בת שש עשרה, גבוהה, עם עיניים אפורות כמו סערה, בלונדינית. היא הרכיבה משקפיים, ולבשה חולצה מכופתרת לבנה ומכנסיים חומים משופשפים. היא ניראתה יפה אך מסוכנת, וכך גם אופיה. היא סיימה את הראיון ויצאה החוצה

״קבלו את....האל הכי חם כאן!אפולו״ המנחה צעק וצחק מהבדיחה של עצמו. אפולו נכנס בריצה קלה. אפולו היא נער בן שש עשרה, עם בלורית בלונדינית, ועיניים חומות-צהובות כמו השמש. הוא לבש חולצה קצרה, שהבליטה קצת את הקוביות שלו, וגינס קצר משופשף. לאחר הרעיון הוא יצא וקרץ לארטמיס ״בהצלחה אחות״ הוא לחש לה וחיבק אותה. ארטמיס נישארה אדישה ״אל. תיגע. בי. אחרת. אני. רוצחת. אותך. קפיש?״ היא אמרה בכעס לאחר כמה שניות. אפולו נראה רגוז מעט ״קפאש״ הוא ענה ושיחרר אותה מהחיבוק. ארטמיס חייכה לעצמה וחיכתה שיקראו לה

כעבור כמה שניות המנחה קרא לארטמיס ״קבלו את....ארטמיס....אלת הבתולות, שגורמת לליקוי חמה לפעמים״ המנחה צעק בגיחוך וארטמיס נכנסה באדישות לבמה. היא לבשה גופיה, ז'קט פאנקיסטי שחור, ומכנסיים שחורים. הכל היה עטוף בדברים קטנים וכסופים. ארטמיס הלכה באיטיות ויצא אחריה שובל כסוף של דברים קטנים ונוצצים שריחפו לאט למעלה. היא יצאה מהבמה לאחר הראיון, והמנחה המשיך

״קבלו את...הפייסטוס, אל האש!היא איז און פייר״ המנחה צעק והפייסטוס נכנס. הוא היה נער בן שבע עשרה, אם עור בצבע נחושת, עיניים שחורות, ושיער בצבע שחור פחם מתולתל קצר יחסית. הוא הרכיב משקפיים ריבועיים, ולבש בגדי עבודה מלוכלכים יחסית שהעלו אש. לאחר הראיון הוא יצא בשקט מהבמה 

״קבלו את האלה היפה....אפרודיטה!״ המנחה צעק ואפרודיטה נכנסה. אפרודיטה היתה נערה בת שבע עשרה, שכל אחד ראה אותה כהאישה היפה בעולם. היא לבשה שמלה עם מחשוף עמוק בצבע לבן. אפרודיטה סיימה את הראיון ויצאה בביטחון משם

״קבלו את האל...שליח האולימפוס!הרמס!״ המנחה צעק והרמס נכנס. הרמס היה נער בן חמש עשרה, עם שיער חום-בלונדיני מתולתל קצר יחסית, ועיניים חומות דבש. הוא לבש חליפה שחצי ממנה היה בצבע שחור, והחצי השני בצבע לבן. הוא סיים את הראיון ויצא מהבמה בחיוך שובבי

״ואחרון חביב...קבלו את האל שכולם היו רוצים במסיבה שלהם! דיוניסוססססס!״ המנחה צעקה ודיוניסוס נכנס. דיוניסוס היא נער בן שמונה עשרה, עם בלורית חומה בהירה ועיניים הייזל. הוא לבש חליפה סגולה אלגנטית, והחזיק כוס יין. לאחר הראיון שלו כל האלים התפזרו והלכו לישון

———

ווהו!עוד פרקקקקקקק!ועוד ארוך!אני יודעת שלא הגעתן למטרה, אבל עד יום ראשון (אני אחזור בראשון בבוקר) אני לא אהיה מחוברת (משישי בערך), ועד אז אני בטוחה שתגיעו סווו... זה חד פעמי!

רף הצבעות: 11

רף תגובות: 15

אדיוס פיפול!