פרק 4.

100 19 24
                                    


יום שני למשחקי הרעב, נקודת מבט סופרת יודעת כל:

אפרודיטה קמה מוקדם בבוקר. היא יודעת שהכל צבוע מבחינתה. היא שלחה את ידה הצידה, והרגישה את גופו של ארס ״ארס יקירי?קום״ היא לחשה לו בהקסמה, וארס קם ישר. היא חייכה לעצמה, ואז חיוכה נמוג. טעות אחת שלה ו...הכל נגמר...אבל זה לא יקרה. זה לא יכול לקרות. ״ארס, לך לצוד״ היא אמרה בהקסמה. 

ארס נאנח והלך משם כדי לצוד. אפרודיטה הלכה לנהר שליד, הורידה את בגדיה, והתחילה לנסות לנקות את עצמה. 

כעבור חצי שעה ארס חזר עם כמה ארנבים וסנאי אחד. אפרודיטה נאנחה ״תבשל את זה״ היא לחשה בהקסמה. ארס נאנח והתחיל להקים מדורה.

״אז מה עושים היום?״ אפולו שאל בחיוך את ארטמיס

ארטמיס נאנחה ״מחכים שתסתום. אבל זה לא קרה ארבעת-אלפים שנים, אז אני מניחה שגם לא עכשיו״

אפולו גילגל את עיניו וכיבה את המדורה ביסודיות ״לך לבדוק מה עם..דיוניסוס. אך אל תזלזל בכוחו״ היא אמרה ובעטה באבן בעצבנות. אפולו הנהנן, והתחיל לחפש אותו.

לאחר שלוש שעות, הוא הבחין התזוזה חשודה. הוא ראה את דיוניסוס מחפש חיות לצוד. אפולו עקב אחריו, וכיוון את החץ שלו אל דיוניסוס.

הוא ירה

ו...

בדיוק באותו זמן דיוניסוס החל לרוץ אחר סנאי, כך שהוא פספס. דיוניסוס התקרב באיטיות אל החץ, הוא את נשקו בצורה שאפולו לא ראה אותה, וזרק סכין על אפולו. הסכין פגעה בבטנו, כך שהוא נפל מהעץ, והתחיל לרוץ בקושי למקום המסתור שלו ושל ארטמיס.

הוא הגיע לשם בקושי, ונפל על הרצפה. ארטמיס גילגלה את עיניה ורצה לעזור לו. ״שיט. זה עם רעל״ היא לחשה וניסתה לעצור את הדימום. אפולו עצם את עיניו ״רק..תני לי...לנוח״ הוא לחש. הדם היה בכל מקום, אבל לא היה בלתי אפשרי לרפא אותו. אפולו היה חלש מכדי לרפא את עצמו בצורה יעילה, אבל כן הצליח לחסום את רוב הדימום כעבור עשרים דקות. 

בערב לא היו שום יריות תותח, משמע אף אחד לא מת. אתנה חייכה לעצמה והלכה לישון

———

אני יודעת שזה פרק קצרררר!לא להגיד לי את זה!אני יודעתתת!

רף הצבעות: 11

רף תגובות: 25

אדיוס פיפול!

משחקי האליםWhere stories live. Discover now