משחקי האלים

פרק 3.

(טריגרים (למרות שאני חושבת שלא צריך אם קראתן משחקי הרעב): רצח מפורט יחסית)

תחילת משחקי הרעב, נקודת מבט סופרת יודעת כל:

״שלוש. שתיים. אחת״ קול תותח נשמע, האלים התחילו לרוץ לכיוון קרן השפע, מהירים ונזהרים. זאוס עף לשם במהירות והגיע לקרן ראשון, מתחיל לירות ברקים על השאר. הוא תפס רובה, וירה ברגלו של דיוניסוס, שנפל על האדמה הקשה בתגובה. דעתו של זאוס היתה מוסחת, ובזמן הזה ארטמיס קפצה עליו עם סכין. הוא נטרל אותה במהירות בעזרת יריה. ראייתה של ארטמיס התשטשה אט אט, היא נפלה על האדמה בעוד זאוס צוחק ״אין לכם סיכו-״ הוא אמר ונפל על האדמה, כשדם מתחיל לצאת מפיו. הרה עמדה מאחוריו והוציאה את החרב שזלגה דם מחזהו ״כמה זמן רציתי לעשות את זה. יקירי״ היא לחשה וליטפה את תווי פניו, בעוד זאוס גוסס. לאחר מספר נשמעה יריית תותח. הרה גיחכה למראה זאוס המובס, ששלולית דם מתחתיו. עיניו פתוחות לרווחה, ופיו עדיין מוציא דם. לאחר מספר שניות של שתיקה אפולו קלט את ארטמיס, וחבש אותה. אתנה הביטה בהם בשקט, והבינה. ״טוב...אני מניחה ש...זהו?״ הרה שאלה. האלים הנהנו, לקחו נשקים וברחו מקרן השפע.

״אז...״ אפולו שאל לאחר שתיקה ארוכה

״שקט״ ארטמיס ענתה באדישות

״ו-״

״שקט״

״מה-״

״שקט!״ היא אמרה בכעס והתעלמה מהכאב מהירייה. אפולו נאנח ועזב אותה לנפשה.

נקודת מבט אתנה:

נאנחתי והדלקתי מדורה, שמעתי אותו. התחלתי לבשל את האוכל שצדתי, ולאחר כמה דקות שמעתי קול מקלל בשקט. חייכתי לעצמי, והלכתי למלכודת שבניתי. ראיתי את הרמס כלוא שם, תלוי הפוך כשחבל קושר את רגליו. גיחכתי, הרמתי את הסכין שלי והתקרבתי אליו באטיות.

נקודת מבט סופרת יודעת כל (הערת הכותבת: זה רק כדי שהרצח יהיה פחות מפורט):

צרחה מקפיאת דם נשמעה, ולאחר מכן יריית תותח. אתנה הוציאה את הסכין שלה מחזהו של הרמס באיטיות, וניגנבה את הדם על בגדיה. היא חתכה את החבל וגופתו נפלה על האדמה.

סוף יום ראשון:

אפרודיטה ישבה בשקט והקשיבה למספר יריות התותח שנשמעו, שתיים. כעבור מספר שניות היו מוקרנים על השמיים תמונות של המתים בכחול, תמונות של זאוס והרמס. היא גיחכה לעצמה והלכה לישון

—-

אני יודעת שזה פרק קצר!אבל כל האקשן מתחיל! תסתפקו בזה פיפול!

נב: אני יודעת שהרצח דיי מפורט, ולכן אני אבין אם חלק מהקוראים ינטשו את הספר (:

אדיוס פיפול!

נב: אני יודעת שלא הגעתן למטרה, אבל אני נחמדה (:

רף הצבעות: 7

רף תגובות: 20