העלאת פרק 7: 17.07.22
*************************************
רוב הארוחה הבטתי בלואי שדיבר עם הבחור השני, וראשי קדח מזעם
דילן הלך לשירותים אז פתחתי את הטלפון שלי וצילמתי את לואי מדבר איתו
המחשבה שיש לו מישהו שברה אותי, אני לא יודע למה אבל אני לא מסוגל לראות את זה
שלחתי ללואי הודעה על מה שענה לי מקודם
'זה קשור לפיטר, זה חשוב'
כתבתי וראיתי אותו אחרי דקה מביט בטלפון ומקליד
'בסדר, היום בשמונה בערב?'
הוא כתב
'אצלך?'
שאלתי
'כן, אבל מחוץ לבית'
הוא כתב ובדיוק אז דילן חזר מהשירותים והמשכנו לאכול
לאחר כמה דקות סיימנו וביקשתי את החשבון, המלצרית הביאה לי ושילמתי לה
"קדימה, בוא נלך?" שאלתי את דילן, מנסה להרגיע את העצבים שלי, הבחור הזה לא יכול להיות עם לואי
דילן הנהן ושנינו יצאנו מהמסעדה
"אני כבר צריך ללכת" דילן אמר, ועלינו שנינו לאוטו
"בסדר" אמרתי והתחלתי בנסיעה
רק חושב על מה שאגיד ללואי היום בשמונה...
***
דפקתי בדלת ולאחר כמה רגעים לואי פתח לי את הדלת ויכלתי להבחין באפו האדום ובעיניו שמחזיקות את הדמעות
"היי... מה קרה?" שאלתי והבטתי בו, הוא הניד בראשו
"כלום" הוא אמר
"לואי.." אמרתי והוא הרים את ראשו אליי
"הארי, זה כלום, מה רצית?" הוא שאל
"קודם כל תגיד לי מה יש לך" אמרתי, הוא נאנח והביט בעיניי, דמעה אחת זלגה מעיניו, שלחתי את ידי בהיסוס ומחיתי את דמעתו
"פיטר, הוא אמר שצוחקים עליו ומציקים לו בגן כי אין לו אמא ויש לו שני אבות" לואי אמר והידקתי את כפות ידיי
"מציקים לו? הוא סיפר לך את זה?" שאלתי
"כשהוא חזר מהגן ראיתי שהוא קיבל מכה ברגל, שאלתי אותו ממה זה והוא בהתחלה לא רצה לומר, כשהתעקשתי הוא סיפר לי שהם דחפו אותו וצחקו עליו" הוא אמר וליבי נחת
"הוא ער?" שאלתי
"הוא בדיוק עלה למיטה" הוא ענה
"אני יכול לראות אותו?" ביקשתי
"ל-להיכנס?" הוא שאל ומיד הניד בראשו
"אני מצטער.. תכנס" הוא אמר, חייכתי לו חיוך קטן ונכנסתי
YOU ARE READING
Back to you//larry stylinson
Fanfiction//הפאנפיק גמור// 'נזכרתי בכל לילה שהיינו ישנים ביחד, זו הייתה ההרגשה הכי טובה שיש, להרגיש את גופו הקטן מתכרבל בין זרועותיי, את ראשו על החזה שלי, את שפתיו מנשקות מדי פעם את גופי, את רגליו מסובכות בין שלי, התגעגעתי לזה, כל כך' טריגרים: אלימות שפה גסה ...
