Back to you- part 27

380 39 52
                                    

העלאת פרק 27: 11.08.22

*************************************

נ.מ. לואי:

אחרי שחניתי את הרכב נכנסתי למשרד, סוף סוף אני אחזור למשרדים, נכנסתי למשרד שלי והרמתי את טלפון המשרד, מחייג לרובי

"רובי, בוקר טוב, אני הגעתי" אמרתי "אמרת שעוד חמש דקות יש לנו שיחה"

"אין בעיה, אני מגיע עוד כמה דקות" הוא אמר

"בסדר" אמרתי וניתקתי את הטלפון של המשרד, פתחתי את הטלפון שלי וגללתי בהודעות שלי ושל הארי

חייכתי כשראיתי את התמונות שהארי שלח לי לפני כמה ימים, שלו ושל פיטר

בתמונה הראשונה הארי ופיטר מחייכים למצלמה חיוך חושף שיניים, בתמונה השנייה פיטר מנשק את הארי ובתמונה השלישית הארי עוטף את פיטר כשהוא ישן

שניהם אלו האנשים שמרכיבים את הלב שלי, שניהם האהבות הכי גדולות שלי

דלת המשרד נפתחה וחשפה את רובי שהביט בי מספר שניות ואז נכנס

עמדתי ולחצתי את ידו ואז פערתי את עיניי, שכחתי את הקלסר בבית!

"שיט... רובי, שכחתי את הקלסר.." מלמלתי, הוא אחז בידי והביט בעיניי "רובי, מה.."

"שש... הכל בסדר" הוא לחש

"רו-" הוא קטע אותי כשריסק את שפתיו על שלי והניע אותם במהירות

הוא אחז בעורפי בחוזקה ולא שיחרר, הרגשתי בחילה בגופי וניסיתי להתרחק ממנו אך הוא לא הרפה ממני

לפתע שמעתי קול חזק מאחוריי, דחפתי את רובי ממני בחוזקה והסתובבתי, רואה את הארי מביט בי בהלם

"ה-הארי" לחשתי

הוא גיחך והניד בראשו, הוא יצא מהמשרד במהירות ומיד דמעותיי עלו על עיניי

הסתובבתי חזרה לרובי והטחתי סטירה חזקה לפניו, רצתי מהמשרדים החוצה וראיתי את הארי מתקרב לרכב שלו

"ר-רגע הארי... חכה רגע" צעקתי וכשהגעתי אליו אחזתי בזרוע שלו, הוא העיף את ידי בכעס והביט בעיניי

"חתיכת.. אל תתקרב אליי!" הוא קרא

"הארי זה לא כמו שזה נראה, אני נשבע לך, רק תקשיב לי, בבקשה הארי" אמרתי במהירות

"אין לי מה להקשיב לך! אני הייתי כל כך הרבה זמן עם רגשות אשם על מה שעשיתי בזמן שאתה עושה בדיוק את אותו הדבר!" הוא צעק

הבטתי בו בחוסר אונים וללא היסוס אחזתי בפניו ונישקתי את שפתיו, הוא התנתק ממני מיד והתרחק

"אל תתקרב אליי!!" הוא צעק

"הארי, בבקשה..." לחשתי מתחנן "אני לא נישקתי אותו, הוא התנפל עליי, בבקשה הארי, תאמין לי..."

"ברור, כי אתה מושלם... אתה בחיים לא תבגוד בי, נכון? למרות כשראיתי אותך במו עיניי עושה את זה" הוא אמר בציניות

דמעותיי זלגו והבטתי בעיניו הירוקות, מנסה למצוא את ההארי שאני מכיר, זה שללא ספק ידע שאני לא עשיתי את זה...

"היי.. זה אני לואי.. אני בחיים לא אשקר לך, א-אתה צריך זמן.. רק.. רק תהיה בבית... לא בשבילי, בשביל פיטר... הוא צריך אותך..." לחשתי

מנסה לא להתפרק מולו, בבקשה..

רק שיאמר משהו, הוא נראה מתלבט עם עצמו אך הנהן לבסוף

"רק.. אל תתקרב אליי, אל תדבר איתי, אני עושה את זה רק בשביל פיטר" הוא לחש וכל מילה שאמר הרגישה כמו סכין בליבי

"בסדר" לחשתי, איך הבוקר היה כל כך אחר

ועכשיו...

עכשיו הוא כזה...

Back to you//larry stylinsonWhere stories live. Discover now