העלאת פרק 46: 19.09.22
*************************************
נ.מ. לואי:
אחרי שחניתי את האוטו התקדמתי לבניינים והתעסקתי עם הטלפון
שון: 'היי לואי, בוקר טוב, אני שתי דקות במשרד'
את/ה: 'מצויין, גם אני'
כתבתי ועמדתי לשלוח את ההודעה אך נתקלתי במישהו, מעדתי ועמדתי ליפול אך ידו החזיקה בי מיד
"שיט, אני מצטער.." שמעתי קול מוכר והרמתי את ראשי, מבחין בשון
"הו, זה בסדר, בדיוק כתבתי לך" אמרתי והוא חייך
"בכל אופן, מצטער" הוא חזר על זה
"זה באמת בסדר" אמרתי בחיוך קטן, נכנסנו למשרדים ועלינו לקומת המשרד שלי
"אני רק אקח את המחשב הנייד שלי" אמרתי והוא הנהן
אחזתי במחשב והלכנו לכיוון המעלית, נכנסנו למעלית וירדנו לקומת משרדו
התכוונו להכנס למשרד שלו אך מבטי התמקד בהארי שהיה ליד אחד העובדים והביט בי בכעס ועיניו כאילו והיו חשוכות
"לואי?" שון מלמל והביט בי
"כ-כן, אני בא" אמרתי בחוסר ריכוז והתקדמתי למשרדו
**
"ואז אתה לוחץ כאן לאישור וזה נכנס לארכיון של ההזמנות" אמרתי והוא הנהן
הוא העביר את מבטו מהמחשב אליי ואז הוא חייך והשפיל את מבטו
"זה מדהים" הוא אמר
"מה?" שאלתי בבלבול והוא פער את עיניו
"ה-התוכנה ששמת במחשב" הוא פלט
"הו, תודה" אמרתי בחיוך וקמתי מהכיסא, הוא בא אחריי וליווה אותי עד למעלית
"רציתי לשאול.." הוא מלמל בזמן שחיכינו למעלית "תרצה ללכת אחרי העבודה לאיזה מקום?" הוא שאל, נראה מעט מובך
שיט
"הו זה נחמד מצידך אב-" נקטעתי כשדלת המשרד נפתחה, הארי נכנס ונראה כל כך עצבני, הוא התקדם לשון ואחז בצווארון חליפתו באיום
"חתיכת.." הוא מלמל
"מר סטיילס, מ-מה קרה?" הוא שאל בבלבול
"תתרחק ממנו!" הארי צעק ויכולתי לראות עובדים שמתחילים להתאסף מסביבנו
"הארי תרגע!" קראתי ואחזתי בידו מנסה להרחיק אותו ללא הצלחה
"מר סטיילס, אני ל-לא מבין.." שון ניסה לומר
"תשתוק!" הארי קרא ושלח את אגרופו אל פניו של שון שמעד
"הארי!!" צעקתי ודחפתי אותו משון "תתרחק ממנו!! אני לא צוחק! תעלה למשרד!" צעקתי
הארי הביט בי במבט עצבני אך עצם את עיניו וחזר למעלית, הבטתי בכל העובדים שהביטו בנו בפליאה
"תחזרו למשרדים!" קראתי וכולם התפזרו
"שון" מלמלתי והתכופפתי אליו, מושיט לו את ידי "אני מצטער. באמת, אני כל כך מצטער" אמרתי והוא קם מהרצפה
"א-אתם ביחד?" הוא שאל והנהנתי "לעזאזל, אני כל כך אידיוט" הוא מלמל
"לא שון, הכל בסדר, אתה לא ידעת, אני מצטער כל כך, הוא לאחרונה לא שולט בעצבים שלו אבל אני כל כך מצטער, באמת" אמרתי והוא הידק את שפתיו והנהן
"אביא לך ערכת עזרה ראשונה" אמרתי והוא עצר אותי
"זה בסדר, אני אטפל בזה" הוא אמר "בכל אופן אני מצטער, לא ידעתי" הוא אמר וחייכתי לו חיוך קטן
עליתי במעלית והרגשתי את עצביי רופפים
לעזאזל עם החוסר שליטה שלו
לעזאזל עם הקנאה שלו
אני שונא את זה
פתחתי את דלת המשרד שלו וראיתי אותו יושב בכיסא המחשב ובוהה בדלת, הוא העביר את מבטו אליי וגלגל את עיניו
"מי אתה חושב שאתה???" צעקתי "למה אתה חושב שאתה יכול להכות כל אחד??"
"כי אתה שלי!" הוא קרא וקם מכיסאו, מתקדם אליי כשעינינו לא נפרדות
"אני לא החפץ שלך שאתה יכול לקבוע אם הוא שלך או לא, תפסיק להתייחס אליי ככה" אמרתי כשהמרחק בינינו היה כמה סנטימטרים בודדים, עינינו מביטות אחת בשנייה כך שהכחול והירוק התערבבו
"אתה יודע שלא התכוונתי לזה" הוא לחש
"זה לא משנה, אתה לא יכול להכות כל בחור שמתקרב אליי, אתה לא סומך עליי שיש לי את הגבולות שלי?" שאלתי
"הוא פאקינג שולח לך הודעות בערב, איפה הגבולות שלך בדיוק??" הוא שאל
"הגבולות שלי זה לא להזדיין עם ברמן אקראי בבר נידח בעיר בזמן שאני בזוגיות, מוכר לך?" שאלתי והוא הידק את שפתיו
"זאת הסיבה שאתה אובססיבי, כדי שאני לא אעשה לך מה שאתה עשית לי, שאני לא אבגוד בך כמו שאתה בגדת בי, שאני לא אשבור לך את הלב כמו שאתה שברת לי, נכון?" שאלתי
"אז תן לי להודיע לך, כל עוד אנחנו ביחד אני בחיים לא אעשה את זה, אבל אני כבר לא בטוח כמה זמן נשאר ביחד" אמרתי לו והוא פרע את עיניו
"ל-לואי" הוא מיד אמר
"אני לא רוצה לשמוע אפילו" אמרתי והסתובבתי לצאת אך הוא תפס את ידי
"לא לואי... לעזאזל לא, אני מצטער" הוא אמר
"תעזוב לי את היד" אמרתי
הוא הביט בידינו ואז בעיניי, הוא מיד קירב אותי אליו והצמיד את שפתינו, הוא העביר את שפתיו מעל לשפתיי בזמן שידו האחת אוחזת בעורפי והשנייה יורדת במורד גבי עד שמגיעה לישבני וסוחטת אותו
פלטתי גניחה חנוקה אל מיד התעשתתי על עצמי והתרחקתי ממנו, הבטתי בו בזעם וסטרתי לפניו
"אני לא הצעצוע שלך שיספק אותך בכל הזדמנות!" קראתי
"לעזאזל לואי, לא התכוונתי לזה" הוא אמר בייאוש
גלגלתי את עיניי ויצאתי ממשרדו אל המשרד שלי שבאותה הקומה
לעזאזל
אני שונא את המצב הזה
YOU ARE READING
Back to you//larry stylinson
Fanfiction//הפאנפיק גמור// 'נזכרתי בכל לילה שהיינו ישנים ביחד, זו הייתה ההרגשה הכי טובה שיש, להרגיש את גופו הקטן מתכרבל בין זרועותיי, את ראשו על החזה שלי, את שפתיו מנשקות מדי פעם את גופי, את רגליו מסובכות בין שלי, התגעגעתי לזה, כל כך' טריגרים: אלימות שפה גסה ...
