מערכה II - פרק 10

582 50 406
                                    

*פרק קשה לקריאה, טריגרים ספציפיים מופיעים בהמשך מעל הקטע הרלוונטי, אבל קחו בחשבון לקחת הפסקה אם אתן לא במקום או בזמן טוב. בכי מובטח.*

הארי / עבר

ארזתי תיק לטיול שלי לפריז: דרכון, כלי רחצה, גרביים, תחתונים, ג׳קט קליל, שני זוגות מכנסיים, ג׳ינס אחד, שתי מכופתרות, שתי חולצות, קרדיגן וחליפה לבלט.

יהיו לי שלושה ימים מלאים להסתובב בעיר. זאין השאיל לי את המצלמה שלו ולימד אותי איך להשתמש בה. ״אני אעזור לך לערוך את התמונות כשתחזור. אם תצלם משהו טוב נוכל להדפיס אותן ולתלות בחדר שלנו.״

השרטוטים של זאין תלויים בכל רחבי החדר, לצד הפוסטרים של לואי של שחקני כדורגל ורקדנים. אני מקווה שאני אצלם דברים טובים כדי שיהיה לי משהו משלי להוסיף.

אלינור השאילה לי את הספרון הקטן שיש לה על העיר, בו מצויינים כל המועדונים והברים שלא מבקשים תעודות זהות.

ג׳יג׳י השאילה לי את אחד מצעיפי המשי שלה, שהיא נשבעה שכל הגברים בפריז לובשים.

לואי טען שהוא לא כועס עליי, למרות שהוא לא אמר יותר מידי עד שהגיע יום הנסיעה שלי.

״הנה,״ הוא אמר, מניח זוג חפתים זהובים בידי. ״סבא שלי נתן לי אותם כשהתקבלתי לבית הספר. אני אשמח שתלבש אותם לבלט.״

אחזתי בהם בחוזקה. ״אני אתגעגע אלייך.״

״לא אתה לא. אתה הולך להנות בטירוף.״

״זה לא אומר שאני לא אתגעגע אלייך.״

״אתה תפגוש כל מיני אנשים חשובים. אתה לא תהיה אותו הדבר כשתחזור לפה.״

״אני כן!״ לא יכלתי לדמיין מצב שבו טיול של שלושה ימים ישנה אותי כל כך. וגם אם כן, זה לא ישנה את מה שאני מרגיש כלפיי לואי.

״כשבוצ׳אמפ לקח את האנס פאוסט לפריז, התמונה שלו התפרסמה בכל מקום והוא הפסיק לדבר עם כל החברים שלו בבית הספר.״

הסתכלתי על הסניקרס המשופשפים שלי ומכנסי החאקי שתלו על מותניי. ״אה, אני לא חושב שאף אחד יצלם ויפרסם אותי בזמן בקרוב. אז אין לך מה לדאוג בנוגע לזה.״

חיבקתי את לואי פעם אחרונה. הוא השעין את מצחו על הכתף שלי ונשאר תחת ידיי.

בחוץ, פגשתי את בוצ׳אמפ שחיכה לי יחד עם נהג בית הספר.

לואי צפה בנו דרך החלון.

נופפתי אליו.

***

Flightless bird .l.s // Hebrew translationDonde viven las historias. Descúbrelo ahora