פרק 3

795 84 52
                                    

פרק.
שני להיום!
סליחה על השעה:(
תהנו❤️

-
"הארי, תיהיה רציני."

הארי נאנח בפעם המיליון, הוא פשוט חשב אותו הדבר.

"הוא קטין, אתה תכניס אותנו לכל כך הרבה צרות, וזה גם לא כאילו הקעקוע קטן, נכו-"

"אתה צודק" נאנח הארי, נמאס לו לשמוע את התלונות של זאין.

כשהוא זרק לזכר השני מבט עצבני, זאין הרים מגבון לח וניגב מעט דם מהלקוח שלו.

בדיוק שהפעמון הקטן בכניסה לחנות צלצל.

׳חבל שלא דיברתי על מיליון דולר׳, חשב הארי כשלואי הופיע עם חיוך גדול על פניו.

"שלום, מר הארי."

הארי לא החמיץ את המבט המאשים שזאין שלח לדרכו.

"וואו," הלקוח שהארי קעקע כעת שאץ נשימה, "היי ילד, בוא הנה."

לואי הביט באיש בעייפות לפני שהחליט להוציא את לשונו לעברו ולקפוץ על שרפרף גבוה לידו.

"מה אתה לובש?" שאל האיש, נראה לא מוטרד ממעשיו של לואי.

הארי תהה את אותו הדבר הארור. היום היה יום שבת, כלומר אין בית ספר, אבל זה לא הסביר למה לואי היה בחנות של הארי רק בחולצה ובמכנסון קטנטן.

לואי הסתכל על עצמו לכאורה בתמים, "בגדים...".

"ילד, אתה לא חושב שזה לא צנוע? אתה צועק ׳סכנה׳."

אם הארי ידקור את האיש קצת יותר חזק מהנדרש, הוא לא היה אומר.

"זה הגוף שלו, תן לו לעשות מה שהוא אוהב." זאין היה מלא בזעף לעבר האיש שהפנה אליו פרצוף מבולבל.

"הוא ילד, לא זונה," הוא פלט, "זה לא בסדר בכל כך הרבה רמות".

לואי סרק את עצמו שוב לפני שהוריד את המכנסון שלו מטה יותר על רגליו. "טוב יותר?"

הארי לא ידע מה מעצבן אותו יותר, האופן שבו האיש הרגיש זכות לומר ללואי מה ללבוש או הדרך שלואי הרגיש שהוא צריך לתקן את עצמו אפילו קצת כדי לרצות את המטומטם.

"תקשיב חבר," פתח הארי, לא רצה ליצור עימות, אבל אחד שהיה די טוב בזה בכל מקרה, "לכל אחד בחנות שלי מותר ללבוש, לעשות ולהתבטא כראות עיניו כל עוד זה עומד בכללים שלי ובחוקים-".

"לא שמעתי על שום חוקים..."

הארי סיים את החלק האחרון של הקעקוע שלו לפני שהצביע על התרשים הקטן משובץ היהלומים, שעוצב על ידי זאין בפינת החנות שלו.

"׳אל תהיה תחת׳, כלל מספר אחד."

זאין חנק צחוק. הוא תמיד חשב שהקללות של הארי הן חמודות או קומיות.

האיש העיף מבט עצבני בלואי ובהארי, נרגז לפני שוויתר על הקרב.

"אני מצטער...לא התכוונתי לזלזל בך." האיש נתן מבט נוסף בלואי.

בלי מילה נוספת הלך האיש אל הצנצנת שנמצאת על הדלפק, הכניס לתוכה מאתיים שקל והלך.

בפעם ההיא, הארי כן הודה לזאין על המבט ששלח לדרכו של הלקוח.
-

סוף פרק(400 מילים).

spoilt L.S-מתורגם Where stories live. Discover now