פרק 9

739 85 35
                                    

פרק!
תהנו❤️

-
הארי השתעל, מים יצאו דרך אפו בהלם. נבוך, הוא הניח את הבקבוק, ניגב את פניו והרים את מכונת הקעקועים שלו, הכל תוך דקה.

אפילו זאין נראה סמוק כשלואי נכנס בדלת בחצאית מיני (אקסטרה-מיני), עם גרביון רשת וחולצת קרופ עם שרוולים ארוכים.

ואו.

"ליאם נתן לך לצאת לבוש ככה?" שאל זאין ונשמע ממש כמו אמא מבולבלת.

"דוד לי עזב מוקדם, לפני ארוחת הבוקר למעשה" אמר לואי וכבר גרר את הכיסא שלו ליד זה של הארי.

"שלום אדוני, הארי" הוא חייך.

"לואי" הארי בירך אותו בעיניים זהירות לפני שהמשיך בקעקוע של בתולת ים עירומה, די דומה לשלו, על זרועה של לקוחה.

"את יפה" אמר לואי, נגע בפניה של הבחורה ללא רשותה.

"תודה" היא נשמה, כאב ניכר בקולה.

"זה כואב?" לואי החזיק את ידה הפנויה ושפשף אותה.

"קצת" היא ניסתה לשקר, עם כי כאב לה. אבל הארי המשיך בכל זאת את עבודתו, ככל שיעשה זאת מהר יותר כך היא תפסיק לסבול מהר יותר.

"מה הסיפור מאחורי זה?" שאל לואי בעודו לקח את הכריך שהארי השאיר לו.

"חופש, הן חופשיות לשחות בכל מקום באוקיינוס," היא נאנחה, "תמיד השתוקקתי לחופש."

"חופש ממה?"

זאין סינן משהו על היותו חסר רגישות וחדירה לעניינים שלא שלו, אבל הארי נתן לו להמשיך.

הילדה פלטה צחקוק, "מהחיים, מהדברים בחיים", הקול שלה נהיה שקט יותר, "מאנשים בחיים".

לואי הסתכל על הארי כשהאיש החל לחטא בעדינות את הקעקוע. אז לואי רכן קרוב אליה, לחש רעיון שהוא חשב עליו כבר די הרבה זמן.

משהו שהוא השתוקק לו יותר מקעקוע פשוט.

"בואי נברח."

היא פלטה צחוק קטן, היא לא לקחה אותו ברצינות. רק לעתים רחוקות מישהו עשה זאת, והוא לא האשים אותם.

מי ייקח מישהו שמתלבש כמו ילד ברצינות. לשים גרביון רשת גרם לו להרגיש גדול אבל באותו רגע לואי הרגיש קטן.

הוא התבונן בה כשהיא יצאה החוצה, מחייך אליה חיוך קטנטן כשהיא נופפה לעברו.

הארי התבונן בלואי שמכווץ את פניו הקטנות, בזמן שהוא תוהה איך הוא יכול לעזור לילד.
-

סוף פרק(375 מילים).
אני אעלה היום עוד פרק.

spoilt L.S-מתורגם Where stories live. Discover now