זה לא, ממש לא נו!
הוא ראש העולם התחתון, רוני!!!!!
הוא לא בשבילך!!!
ובטח שאת לא בשבילו, הוא לא ישים עלייך בכלל
-
"אמיילי" אמרתי בלחץ, "מה רוני" שאלה והסתובבה להביט לאחר שסיימה למזוג כוסית ללקוח, "א..אה" לא מצאתי את המילים, "את בסדר?" התקרבה, "אסור לך להיות בלחץ, אז רק תרגעי וספרי לי" הרגיעה ולקחה אותי לשבת, "אני לא יכולה להתרחק ממנו" הודתי בשקט, "הוא...הוא פשוט תמיד שם, ואני לא יכולה שלא לחשוב עליו או לדמיין אותו" שפכתי את הכל, "הוא לא טוב לי אני יודעת, זה לא שהוא הסתכל לכיוון שלי בכלל" אמיילי המשיכה להביט בי כמבינה, "אוף" התייפחתי, "הכל בסדר רוני" אמילי אמרה, "אני איתך ושום דבר לא יקרה לך, כי אני לא אתן לזה" אמרה וחיבקה אותי, אני כל-כך אוהבת אותה, "אין מה לעשות אנשים מתאהבים באנשים הלא נכונים" אמרה בעצב כאילו זה קרה גם לה, רגע יכול להיות? אין מצב היא הייתה מספרת לי, "מה שאני אומרת פה זה שזה בסדר את תעברי את זה" אמרה והרפתה מהחיבוק.
"טוב רוני אני סיימתי" אמיילי הודיעה, היא מסיימת שעה ליפני, "טוב" מילמלתי בבאסה, "ביי" אמרתי, "אוהבת אותך" אמרה ויצאה, כמובן שחיוך נפרס על פני.
סיימתי לעבוד, התארגנתי ולקחתי את הכדור שהרופא נתן לי, צפירה מחוץ הבהילה אותי, יצאתי החוצה וראיתי אותו.
לא אחר מאשר ניקולאס בראון.
"מ..מה אתה עושה פה?" שאלתי, "באתי לקחת אותך" אמר, רגע מה?, "ל..לא ה..הכל טוב" אמרתי, "אה..אני מסתדרת" התחלתי ללכת מהר, אני לא יכולה להיות קרובה אליו זה לא טוב, לא טוב בכלל!!
"רגע רוני" צעק ניקולאס, אך לא עצרתי, יד גדולה תפסה אותי מהמותניים, "מ..מה אתה עושה" רעדתי ממגעו, "אמרתי לך שבאתי לקחת אותך, ואני לא אוהב שלא מקשיבים לי" אמר בקול מאופק, "אבל.." התחלתי לומר אך הוא קטע אותי, "אין אבל כנסי רוני" הרים את קולו, מהפחד שהתחיל בי פשוט חזרתי אחורה וניכנסתי לאוטו.
לא דיברתי כל הנסיעה, היה שקט.
"אני צריך לעצור רגע" אמר ויצא מהאוטו בלי לתת לי לענות, הוא עצר בסמטה חשוכה אז פחדתי.
חיכיתי וחיכיתי, עבר יותר מרבע שעה וניקולאס לא כאן, עדיף שאני אלך ברגל, אחים שלי יכעסו, יצאתי מהאוטו והתחלתי ללכת, פחדתי אני לא אשקר פחדתי מאוד, המשכתי ללכת עד ששמעתי רעש שפשוט שיתק אותי.
הייתה יריה.
עוד אחת.
התחלתי להכנס ללחץ, ופשוט לרוץ, שמעתי צעקות של גברים, והיריות התחדשו.
פחדתי כמו שלא פחדתי בחיים!
"נ..ניקולאס" צעקתי, אבל הוא לא ענה, טוב מה חשבתי לעצמי, "אתה...לא הייתה צריך לעשות את זה" שמעתי קול מוכר והתקרבתי אליו, "א..נ...י מ..מצטער" גמגמם מישהו שלא ידעתי מי הוא, "ב..בקשה יש..לי...י..ילדים" אמר והתקרבתי יותר כך שיכולתי לראות את אותו אחד שדיבר על הרצפה וניקולאס עומד מולו עם אקדחו ושומרים בשני צדדיו, "אז הייתה צריך לחשוב פעמיים" ניקולאס אמר, וירה בו.
ה...הוא פשוט...פשוט ירה בו.
צעקתי בבהלה וכיסיתי את פי ביידי, ניקולאס נבהל והסתובב שאקדחו לכיוון שלי, לא יכולתי להחזיק את עצמי.
לא הרגשתי כלום, לא שמעתי כלום, הכל היה פשוט... רגוע.
נקודת מבט ניקולאס-
שמעתי צרחה, נבהלתי וכיוונתי את אקדחי לכיוון שממנו הגיעה, ראיתי את רוני עומדת עם ידיה על פיה, שניה לפני שאמרתי משהו היא קרסה.
פאק!!!!!!
"רוני!!!" צעקתי ורצתי לכיוונה, אסור היה לה לראות את זה, היא בטח נלחצה כלכך.
"פאק למה יצאת מהמכונית" מילמלתי.
הרמתי אותה, ולקחתי אותה למכונית שלי.
היא תיהיה איתי הלילה.
אני לא יכול להשאיר אותה לבד!!!
.
לוקח לי מלא זמן אני ממש מצטערת אני בתקופה עמוסה כלכךךךךךךךך אבל כתבתי לכם מלא מלא פרקים אני מעלה עוד אחד מחרררררר, חכו לזההההה❤️❤️
YOU ARE READING
My passion, my love
Romanceהחיים שלי היו רגילים ושקטים כמו כל נערה בגילי , אבל לא הגורל שלי לא רוצה בכך הוא בכוונה הכניס אותו. את אותו אחד שהתמסרתי אליו, נתתי לו את כולי, הוא אחד כזה שמהווה פחד וקור, אי אפשר להבין אותו. ותאמינו לי אם מבט היה יכול להרוג אז כל מי שרק היה מסתכל...
