פרק 31- ארבעת האחים

191 18 6
                                    

נ"מ הארי:

"בוקר טוב." רון העיר אותי בבוקר כשהוא נכנס לאוהל.

"בוקר טוב." אמרתי לו. "איך ג'יני, הרמיוני ומאיה?"

"הן בסדר. מה שלומך, הארי?" הוא התיישב לידי.

"אני כל כך קרוב להוגוורטס, אבל זה מרגיש כאילו אני לא קרוב בכלל. רון, אני מתגעגע לדמבלדור."

"אני יודע, חבר."

"איך בלימודים?" שאלתי אותו.

"בסדר. וולדמורט איים על מקגונגל, והיא לא נשברה, אז היא הבינה שזה הזמן שלה ללכת. היא מתחבאת בהרים. אני צריך לחזור להרמיוני." רון אמר לי

"טוב. ביי." חיבקתי אותו חזק.

"ביי, חבר. הכל יהיה בסדר, הארי." הוא אמר ויצא מהאוהל.

אבל כבר בלילה ידעתי שהכל לא יהיה בסדר. הסיוטים התחילו כמו בכל יום. אבא שלי אומר לאמא שלי לברוח, אמא שלי צורחת, סדריק מת בבית הקברות, ומאז שחזרתי, גם ריינה מתה. ואז זה השתנה. זה היה וולדמורט. הוא עמד בחדר הסודות והחזיק פגיון, החרב של גריפינדור, חץ וקשת וחרב נוספת.

'ארבעת המייסדים יקומו.' הוא אמר בלחשננית. 'גריפינדור, הפלאפף, רייבנקלו, סלית'רין. דם חצויים, דם מטונף, דם טהור ודם מעורבב. זה מה שיעיר אותם.'

ואז התעוררתי.

_

נ"מ פרסי:

"פרסי, קום." מישהו ניער אותי ואני התעוררתי.

"הארי, מה אתה עושה פה?" שאלתי אותו בלחש. הוא הלך למיטתו והוציא גלימה.

"תחליף בגדים ותביא את החרב שלך. עכשיו." הוא לחש לי. הוא יצא מהחדר ואחרי כמה דקות ירדתי למועדון, שם הוא חיכה לי. הוא החזיק את השרביט שלו ואת הגלימה שלקח. הוא שם אותה עלינו ולפתע הפכנו לבלתי נראים.

"מה קורה פה?" שאלתי כשהיינו בחדר שירותים בקומה השנייה. "זה לא חדר שירותים של בנות, הארי?"

"זה כן. אבל אני צריך להגיע לחדר הסודות." הארי ענה לי.

"אוקיי." אמרתי לו ותוך חצי שעה עמדנו מחוץ לחדר.

"אתה מוכן?"

"לא."

"מצוין." הוא אמר לי ונכנסנו ביחד לחדר. וולדמורט עמד שם עם שמונה אנשים. אנבת', מאיה, ג'יני, הרמיוני, נער עם שיער בלונדיני, נערה עם שיער שחור וארוך, נער עם שיער שחור וילדה עם שיער חום. ג'יני, אנבת', הרמיוני ומאיה שכבו על הרצפה ודם היה מסביבן.

"פרסאוס ג'קסון, הארי פוטר, חיכיתי לכם." וולדמורט אמר בקול הנחשי שלו.

"וולדמורט." הארי מלמל. הוא חיזק את אחיזתו בשרביט.

"למה הערת אותנו, טום?" הנער עם השיער השחור שאל אותו.

"אתם המייסדים?"

חצויים בהוגוורטסWhere stories live. Discover now