דחיפה אחת למים

פרק 4 - דין

מה הקטע שלה?
אני ואוליביה, הילדה שבטעות דחפתי למים חלקנו שני שיעורים במערכת - אנגלית והסטוריה .
אל תשאלו למה שמתי לב לזה .
איידן , אחד מהחברים הכי טובים שלי שלח אותי אתמול לחפש את לייה חברה שלו כי הוא לא מוצא אותה . אני ולייה ממש סבבה אחד עם השני . היא יפה ממש ולא מפריעה כל כך לחבורה של החברים ככה שהיא גם לא מפריעה לי . בקיצור חשבתי שראיתי אותה מרחוק באגם ורציתי לנסות להבהיל אותה . אז התחלתי לרוץ מהר מרחוק ולא הספקתי לבלום את עצמי כשקלטתי שמי שאני מתנפל עליה זאת אוליביה משיעור אנגלית .
הכל קרה כל כך מהר ששנינו פשוט הדרדרנו יחד לאגם .
כשאוליביה גילתה שלא רק שכולה רטובה , אלא שגם הספר שלה הלך , היא התחרפנה סופית . אני נשבע לכם בחיים לא ראיתי מישהי צורחת ככה ובמיוחד על ספר קטן . כאילו צ׳יל אחותי ... אז נפל הספר , תקני חדש .
בקיצור הילדה לא הפסיקה להשתגע אז משכתי אותה קרוב אליי ״ששששש...״ היא לא הורידה ממני את המבט , והמתח שנוצר באוויר ... אני אומר לכם היה אפשר להריח אותו ( או שזה משהו מקולקל שאכלתי בצהריים )  .
לא שלטתי בזה והמבט שלי עבר לשפתיה , ואז שוב לעיניה .
״הי״ נפלט לי מהפה .
אני באמת לא יודע מה עבר עליי שהחלטתי לנשק את הגוש כעס הזה אבל את האמת שאני לא מתחרט .
אני לא מתחרט שמשכתי אותה אליי ואני גם לא מתחרט שנישקתי אותה . אני כן מתחרט על זה שלא עצרתי אותה לפני שיצאה מהאגם .
אני מפחד שפגעתי בה .
אני מוכן לפגוע במי שצריך ומתי שצריך אבל לה זה לא הגיע. זאת הייתה אשמתי .
אני זה שהפלתי אותה למים, אני זה שנישק אותה, ואני זה שהיא בטח עכשיו אוכלת סרטים על מה לעאזאל קרה שם .

כשחזרתי לחדר שלי , פתחתי את המחשב שלי ונכנסתי לאמזון והזמנתי את הספר שקראה . שמתי לב מה השם שלו היום בבוקר בשיעור אנגלית כשהיא נכנסה לכיתה .
לחצתי על האופציה למשלוח עד 24 שעות וקיוויתי שיגיע עד מחר בבוקר כדי שאוכל לתת לה אותו ולבקש סליחה .

***
בארוחת הבוקר , ניסיתי לאתר את אוליביה במבטי אך החיפוש לא צלח . לאחר ארבע שעות של שיעורים החלטתי לצאת לחפש אותה כדי לבקש סליחה בלי בגדים רטובים ולתת לה את הספר שהגיע לפני שעתיים עם השליח לבית הספר .
חיפשתי אותה בגינה האחורית אך לא מצאתי .
גם ליד האגם אבל לא מצאתי .
חיפשתי בספרייה אבל נחשו מה , לא מצאתי .
נשאר רק מקום אחד שבנות חננות שאוהבות לקרוא ספרים הולכות לשם . גן הורדים .
את האמת שאני מכיר את המקום בתור ״גן המזמוזים״ .
אבל בסדר כל אחד ותחום ענייניו .
בכניסה לגן ראיתי דמות עם הפנים למטה .
את האמת שנבהלתי בהתחלה אבל כשהתקדמתי, ראיתי שזה הראש של אוליביה נעוץ בתוך הספר שלה .
היא שמעה איזה מוזיקה מוזרה באוזניות שלה ועל עוצמה ממש גבוהה . לא הבנתי למה , הרי אין אף אחד שעושה רעש אבל נזרום עם המוזרה .
אחרי איזה שלוש דקות שאני מחכה שהיא תרים את הראש , היא קולטת אותי וצורחת .
אני מושיט לה את הספר והיא בסופו של דבר דוחה אותי אחרי שאמרתי לה שאני רוצה לפצות אותה .
את האמת שנעלבתי קצת ואם חברים שלי ידעו שהבחורה הקטנה הזאת צועקת עליי ודוחה אותי פעמיים ברצף , הייתי נהפך לבדיחה הרשמית של החבורה .
אבל בעצם . למה אני צריך להעלב ? היא לא רוצה את הספר ? בעיה שלה! .
למה בכלל נלחמתי ? היא לא חברה שלי ואפילו לא דיברנו פעם אחת לפני שכמעט טבענו יחד .
אני את הסליחה שלי ביקשתי .