הנקודות המוארות בחיי

פרק 8 (מאדי )

היום עברתי עוד שלב בהתמודדות עם האבל .

היום ישנתי ארבע שעות מלאות ללא סיוטים . לראשונה מאז היום בו איבדתי את אחותי , ישנתי ללא לחלום עליה מקבלת כדור בראש . או יותר גרוע , יורה לעצמה כדור בראש .

אבל כמובן שגם את הרגע הזה ,השטן היה חייב להרוס .

את לא יכולה לקרוא לו שטן אם את יודעת שישנת כמו תינוקת מחובקת בחיקו במשך ארבע שעות ...

למה זה קורה לי ? אני ידעתי כבר שאני מרגישה בטוחה לידו אבל מפה ועד להירדם איתו ? מחובקת איתו ? לקרוא איתו את המחברת שאחותי כתבה לפני שהיא מתה?!?!  יש גבול ! וכל כך חציתי אותו...

התחלתי להריץ את היום בראשי בניסיון למצוא רגע שאני לא מצטערת עליו . אבל לצערי הרב , מצאתי הרבה מאוד כאלה. מסתבר שחלק בגופי לא מצטער על אף חלק מהיום שלי ... לחלק הזה קוראים לב מאדי נזף הקול בראשי .

אבל להגנתי אומר שמוחי לחלוטין מצטער על כל שניה ביום שאני מבלה עם ג'ון , בניגוד אליו ... ואני יודעת את זה כי-

"כן , ואני לא מצטער על אף אחת מהן , לא משנה כמה תנסי לגרום לי להצטער. אני פאקינג אהבתי כל שניה ושניה. "

נדפקתי...

שבוע לאחר מכן

2.7.2023 . היו מציינים 16 שנים ליום בו אחותי נולדה . והיא לא הייתה פה כדי לחוות את זה . אז אני פה במקומה , בקבר שלה , מנסה להפוך את היום הזה לכמה שפחות גרוע . ובינתיים בכיתי רק 5 פעמים מאז שהגעתי לפה אז אני במצב טוב...

"מזל טוב אחותי , אני אוהבת אותך כל כך , ומתגעגעת אליך אפילו עוד יותר , ואני רק רוצה להגיד שאם זאת איזה בדיחה חולנית אז זה ממש לא מצחיק ! " אמרתי עם דמעות בעיניים , בבקשה שזאת תהיה בדיחה ! בבקשה !

גם בפעם השישית שהתחלתי לבכות הסתובבתי והפסקתי להסתכל על הקבר של אחותי . אני ממש לא רוצה שהיא תראה אותי ככה .

היא לא יכולה לראות אותך מאדי ...

בית הקברות בו לוסי נקברה היה רגיל לחלוטין  , ומגיע לה כל כך הרבה יותר מזה.

עצים גבוהים הקיפו את בית הקברות ושימשו כגדר לנשמות שהמתגוררות פה , לנצח . או כסולם ... על העצים נצצו פרחים סגלגלים שרובם נשרו מהענפים כתוצאה מהרוח שנשבה באיזור . והנשמה של אחותי עפה ביחד איתה