Her monster [2]

מיה (21)

אחרי שאית'ן הלך, המשכתי לדבר עם קולטון, ריס, קים ואלה.
הם לא ממש אוהבים את אית'ן, אבל הם ילמדו לאהוב אותו.
הוא הסתכל עליי במהלך כל הזמן הזה, הוא לא אוהב אותם גם במיוחד. הוא ניסה להתחבב על ריס, וזה עבד לו קצת.
"טוב, אני צריכה לחזור אליו.." אמרתי להם. "הוא גבר, אני לא יודע מה את רוצה ממנו," ריס אמר לקים שנעצה באית'ן מבט זועם. "הוא קרא לי כלבה." היא נהמה וקולטון הצמיד אותה אליו.
"תירגעי." לחש לה.
גלגלת את עיניי והלכתי לאית'ן.
"אני רוצה שריס וקולטון יהיו חיילים שלי." הוא אמר לדומיניק.
"קולטון שייך לנו, גם קים.. הם תמיד ביחד." דומיניק אמר. "תיקח את ריס, הוא יהיה חייל טוב. אבל אלה תצטרך לבוא איתו." הוא העביר את מבטו אליי ומשך אותי לחיבוק.
"לא לימדו אותך שלא מצוטטים לשיחות של אנשים אחרים?" הנדתי בראשי והוא נישק אותי.
"אני שונאת אירועים כאלה," לחשתי. "גם אני, נסיכה שלי." הנחתי את ראשי על כתפו והוא ליטף את שיערי.
"את יפהפייה, נסיכה." לחש. "אני צריך ללכת לדבר עם ריס."
"על מה?" הוא שאל והתקדם אלינו עם אלה - שלבושה מדהים.
היא לבושה בשמלת מיני אדומה עם נעלי עקב שחורות.
"לא כאן. בוא נצא רגע החוצה," הוא הנהן. "אני אחזור עוד מעט, בייבי." הוא אמר לאלה ונישק את ראשה.
היא חייכה אליו והם יצאו.
"מה הוא רוצה?" היא שאלה ונעמדה לידי. "הוא רוצה שריס יהיה חייל שלו, שתבואו איתנו לקנדה."
"לגור איתכם?"
"כן.. אני מניחה שבגלל ש.. לא משנה," מלמלתי.
התכוונתי להגיד שבגלל שג'קסון מת, אז הוא צריך קונסיליירי חדש, וגם חיילים חדשים. בגלל שחלק מהחיילים שלו לקחו את הצד של ג'קסון.
"ואם נגיד.. נריב או משהו.. ונחליט להיפרד,"
"אני לא חושבת שזאת תהיה בעיה.. אבל אתם לא תיפרדו."
"את נשמעת בטוחה," היא לחשה. "איך את כל כך בטוחה?"
"כי אתם מושלמים ביחד. אתם משלימים זה את זה, והוא אוהב אותך יותר משהוא אוהב כל אחד. בדיוק כמו שאית'ן אוהב אותך."
"אית'ן.. אית'ן לא.. לא-" הדלת נפתחה והם צעדו פנימה. הוא הצמיד אותי אליו ונישק את הלחי שלי. "הוא כן, מיה." אלה אמרה והלכה עם ריס.
"הוא הסכים?"
"כן." לחש ונישק את ראשי. "הם חוזרים איתנו מחר?"
"כן. נאסוף אותם מהבית יתומים,"

✿︎

עלינו למטוס ביחד עם אית'ן, ריס ואלה.
ריס ואלה היו מופתעים לגמרי ועיניהם נצצו.
"אתה כאילו.. מיליונר?"
"אני לא כאילו, אבל לא.. אני לא מיליונר," הם בחנו אותו בבלבול.
היו נראים מאוכזבים מעט.
"אני ביליונר," החיוך חזר לפנים שלהם והם צחקו. "ברצינות?"
"יש לי בסביבות החמישים ביליון דולר בבנק," הלסת של אלה כמעט נשמטה מהמקום, כך גם ריס.
"זה אומר שאחוז אחד מהחשבון בנק שלך זה חמש מאות מיליון דולר?" אלה שאלה. "אני חושב.." הוא מלמל.
ריס סימן לאלה משהו ואית'ן צחק. "יש כאן הרבה חדרים, אז אם אתם רוצים להזדיין או משהו, אתם יכולים לעשות את זה שם. זה בסדר."
"טוב.. הוא הרבה יותר זורם מאח שלך," ריס אמר לי. "כן, אני לא בטוחה כמה הוא יזרום שתזדיינו לו על המיטה." הוא גלגל עיניים והם הלכו.
"הם הזדיינו על המיטה של אח שלך?"
"פעמיים." לחשתי והוא נישק את צווארי. "אני גם הייתי מזדיין איתך על המיטה שלו."
"כי אתה רוצה לעצבן אותו."
"ואת לא רוצה?" הוא שאל. "אני מת לקרוע את החולצה את החולצה המחורבנת ממך, אני פשוט צריך לנשק אותך."
"תיקרע. אני לא אוהבת את החולצה הזאת גם ככה,"
"אבל הם-"
"לא אכפת לי מהם, אית'ן. פשוט תעשה את זה." הוא חייך ונישק אותי.
"אני רוצה שתרכבי לי." לחש לשפתיי.
בחנתי אותו והנהנתי. "את תהיי בשליטה, אני לא רוצה שנעשה משהו שלא תאהבי." הוא המשיך לנשק אותי ואז הוריד לי את החולצה.
"אמרת שתקרע אותה," לחשתי. "את רוצה שאקרע אותה?"
"לא." הוא הנהן ונישק אותי בתאווה.
הטעם שלו.. אני פשוט אוהבת את הטעם שלו.
"רגע, אית'ן.. אני.. מה אם יראו אותנו."
"יופי, שידעו שאת שלי." הוא נישק אותי עוד פעם. "אני רצינית," לחשתי.
"גם אני, נסיכה שלי."
"בבקשה בוא נלך לאחד החדרים." הוא הנהן והרים אותי עליו.
"תביא את החולצה."
"מיה, זה לא יעלם, זה המטוס שלי, זוכרת?" הנהנתי. "יופי. עכשיו תשתקי."
"למה שאשתוק?"
"כי כואבות לי הביצים וכשאת מדברת זה כואב יותר." הרגשתי שאני מסמיקה והוא נכנס לאחד החדרים.
הוא הוריד אותי על המיטה והוריד לי את המכנס, חשף את החוטיני הלבן שלבשתי.
הוא הוריד את החזייה שלי. "לא אמרת שאת לא שמה חזייה?" שאל וצבט את הפטמה שלי.
גנחתי והוא חייך.
"אמרתי שאני כמעט תמיד לא שמה חזייה מתחת לבגדים.." הוא הנהן והכניס את הפטמה שלי לפיו.
שיחק וגירה אותי עם לשונו.
"אית'.. אית'ן," גנחתי.
הוא הזיז את החוטיני שלו והכניס אליי אצבע.
"פאק," לחשתי ובחנתי אותו.
הוא הרים את מבטו אליי והוציא את הפטמה שלי מפיו.
"מיה," הוא לחש והוציא ממני את האצבע.
הוא התיישב לידי והעביר את ידו בשיערו.
"מה קרה?" שאלתי בדאגה ובחנתי אותו. "משהו לא בסדר?"
"אח שלך שאל אותי אתמול אם אני אוהב אותך," הוא לחש. "אני לא ידעתי מה לענות, מיה. אני לא יודע מה זה לאהוב. אני אף פעם לא אהבתי אף אחד, בטח שלא בצורה הזאת. אני לא רוצה לפגוע בך,"
"אתה לא." אמרתי והתיישבתי עליו. "אני כן, מיה.. אני מסוכן לך." הנדתי בראשי.
"אתה זוכר איך הרגשת כלפי ליב?"
"היא הייתה אחותי, מיה. את בת הזוג שלי, אנחנו מאורסים, זה לא אותו הדבר."
"אהבה באה בהרבה סוגים, אית'.. זה לא תמיד מרגיש אותו דבר ולא תמיד מבטאים את זה אותו דבר, אבל הבסיס זה אותו בסיס." חיככתי את שפתינו והרגשתי שעיניי נרטבות. "ואני יודעת שאני אוהבת אותך," לחשתי.
הוא בחן אותי. "את אוהבת אותי?" שאל בבלבול. "כן."
הוא הצמיד את שפתינו ונישק אותי.
זו לא הייתה נשיקה רגילה, זו הייתה נשיקה שאמרה הרבה.
נשיקה שאמרה: 'גם אני אותך'.. אבל אני מניחה שהוא לא יבין את זה.
אף אחד לא יבין.
מצחו נשען על שלי וחייכתי אליו. "לא אכפת לי שאתה לא יודע איך לאהוב, או איך זה מרגיש לאהוב.. אני אלמד אותך." נישקתי אותו.
הוא נשכב על המיטה ואני עליו.
הוא ליטף את ראשי.
"את שלי, נסיכה קטנה." הנהנתי. "רק שלך." הוא נישק את ראשי.
"את אהבת פעם מישהו ככה? זאת אומרת.. כמו ש-"
"לא."
"אז איך את יודעת?" שאל. "רוז אמרה שאם באמת אוהב אותך, אני ארגיש את זה ואדע. אז אני מניחה שפשוט הרגשתי.."
הוא הנהן וליטף את גבי.
"אני עדיין רוצה שתגמרי לי על הלשון."
"מחר," אמרתי. "בסדר, נסיכה."