His sunshine [4]

איידן (3)

"אבל למה אני צריך לבוא איתכם?" שאלתי את סופיה שנכנסתי לרכב של ג'יימס.
היא יושבת במושב הנוסע, ליד ג'יימס, אני יושב מאחורה ורוצה לירות למישהו בראש המזוין.
אני יכולתי לזיין מישהי עכשיו במקום לשבת במושבים האחוריים ולהסתכל עליהם מפלרטטים אחד עם השני.
ליליאנה מטריפה אותי, אני כל היום עסוק בה ואני פאקינג שונא את זה.
אני לא בן אדם של זוגיות ואני אף פעם לא נתקע על אישה מסוימת, אבל היא.. אני לא יודע אם זה הידלקות, או מה זה לעזאזל, אבל הילדה הזאת קטנה ממני בשמונה עשרה שנים. אני שונא את המחשבות המלוכלכות שיש לי בראש לגביה.
היא בתולה או שהמזדיין זיין אותה?
היא חושבת עליי כמו שאני חושב עליה? היא באמת נגעה בעצמה שחשבה עליי?
ניערתי את ראשי.
אל תחשוב עליה. אל תחשוב עליה. אל תחשוב עליה!
"כי ככה ביקשתי," סופיה ענתה לשאלה שבכלל שכחתי שהיא צריכה לענות לי עליה, כי המוח שלי יותר מדי עסוק בלדמיין ילדה שאני יכול להיות אבא שלה בעירום.
מישהו אמר פדופיליה?
"איפה היית אתמול?" היא שאלה ובחנה אותי. "עבדתי עם אחד מהאנדרבוסים שלנו,"
"ובגלל זה אתה כל היום טרוד?"
"מה?" שאלתי בבלבול. איך לעזאזל האישה הזאת קוראת אנשים טוב כל כך?
"אני אישה, אני רואה בפנים שלך שאתה טרוד, ויש לי תחושה שזה קשור באישה אחרת.."
"זה לא על אף אישה, זה על הרוסים. הם עושים המון בעיות, ועדיף שאני בכלל לא אתחיל לדבר על המקסיקנים המזדיינים." היא הנהנה וג'יימס ליטף את הירך שלה.
"לאן אנחנו הולכים?"
"לחנות בגדים, יש שם גם לתינוקות וגם למבוגרים, אנחנו הולכים בשביל לקנות דברים לילדה,"
"את יודעת שאת אמורה ללדת רק עוד ארבעה חודשים, כן?" היא משכה בכתפיה והוציאה שוקולד מהתיק שלי. "תמיד טוב שיהיה, אתה מעדיף שנלך לבית חולים לא היה לנו כלום בשבילה?"
"בסדר.. אני מניח שאת צודקת."

הגענו למקום והם התחילו לעבור על כל מיני דברים חמודים לתינוקות, או להתנשק ולפלרטט אחד עם השני.
נאנחתי והעברתי את ידי בשיערי. "היי," שמעתי קול מוכר מאחוריי והסתובבתי.
"שון," אמרתי ובחנתי אותו בבלבול. "מה אתה עושה כאן?"
"ליליאנה ואני קנינו שלוש מכוניות חדשות, והיא עברה כאן כי רצתה למדוד כמה בגדים. אני איבדתי אותה." הוא השפיל את מבטו וחייכתי אליו.
"בוא," אמרתי והרמתי אותי עליי.
הלכתי איתו לכיוון תאי המדידה. "אתה לא יכול להיכנס לכאן ככה, אדוני."
"אז איך אני אמור להיכנס לשם? עירום עם תחתונים על הראש?" צעדתי פנימה והיא חסמה את המעבר. "זה של בנות,"
"אני יפה כמו בת, עכשיו תני לי לעבור." היא הנידה בראשה.
נהמתי בזעם והוצאתי מהארנק שלי מאתיים דולר.
היא חייכה, לקחה את הכסף והנידה בראשה.
"מה את רוצה?"
"את המספר שלך." הנהנתי. "תרשמי."
התחלתי לזרוק מספרים ואז אמרתי, "לכי. תזדייני." ועקפתי אותה. "ליליאנה?" שון שאל בקול החמוד שלו. "כן קטן?" היא יצאה מהתא ובחנה אותנו. "מה אתה עושה כאן?" שאלה ולקחה אותו ממני. "זה לא משנה," לחשתי ובחנתי אותה.
זין. על. החיים. שלי.
היא לבושה בדבר הכי סקסי בעולם בערך.. לפחות שזה עליה.
שמלה קטנטנה בצבע אדום, ללא כתפיות שמבליטה את החזה הקטן שלה.
השמלה הזאת צמודה כל כך.. כמה שבא לי לקרוע אותה ממנה עם הפאקינג שיניים שלי.
"את נראית כמו נסיכה!" הוא אמר וחייך אליה.
היא הסתכלה עליי בעיניים נוצצות. "מי זה, לילי?" זאנדר נשמעה מעבר לקו והידקתי את לסתי. "רייל אם זה-"
"תירגע, זי. זה סתם מישהו, אני אחזור אליך עוד מעט." היא ניתקה ובחנתי אותה.
"שמלה נחמדה," אמרתי באדישות. "שיער יפה." חייכתי אליה והיא חייכה בחזרה.
"את מתכוונת לקנות אותה?" היא הנידה בראשה. "אני לא מתכוונת לקנות אף אחד מהדברים שקניתי היום, אין לי מספיק כסף." היא נשמעה קצת עצובה, ולעזאזל, זה פאקינג משפיע עליי.
"אני חושבת שנחזור הביתה, אני אחליף בגדים ונצא, בסדר, שון?" הוא הנהן.
נשארתי לשבת איתו שם והוא סיפר לי על המכוניות שהם קנו, ועל זה שאחרי שהלכתי אתמול אבא ממש כעס על ליליאנה והרביץ לה.
אני ארצח אותו ואשרוף את הגופה המזוינת שלו, אני נשבע.
ליליאנה יצאה מהתא ולקחה את שון.
חיכיתי שם עד שהיא הלכה ולקחתי את כל הבגדים שהיו בתא שהיא השתמשה בו. היו שם שלוש שמלות, שתי חולצות ושני ג'ינסים.
הלכתי לקופה עם זה והמוכרת חייכה אליי חיוך מפלרטט והתחילה להעביר את הדברים.
"אז.. יש לך חברה?"
"לא." אמרתי והיא הכניסה את הדברים לשקית. "זה יוצא שלוש מאות שמונים ושבע דולר," אמרה וחייכה אליי. "אז זה לאחותך?"
"לא."
"אז..?"
"לבת דוד, אני ואחותי לא בקשר." אנחנו כן בקשר, אבל רק בשביל עסקים, וגם שהיא ישנה אצלי, כמו בזמן האחרון, אנחנו לא מדברים ובקושי רואים אחד את השני, לא מעבר לזה ומיה.. מיה היא הראשונה שקפצה לי לראש.
סופיה וג'יימס התקרבו אליי ונתתי למוכרת את הכרטיס אשראי.
היא העבירה אותו וחייכה אליי.
לרוב שבנות עושות לי את זה, כנראה שהייתי מזדיין איתן. גורם להם לצעוק ולגנוח עד שיגמרו בחוזקה. אבל עכשיו זה לא 'לרוב' וליליאנה היא האישה היחידה שמצליחה להעמיד לי את הזין.
לקחתי את השקית והמטומטמים בחנו אותי. "אני מחכה לכם בחוץ." אמרתי.
מקווה שהיא עדיין לא הלכה, אבל עם המזל שלי, איך שיצאתי מהחנות היא גם יצאה מהחנייה.
פאק.

ꕥ

הטלפון שלי צלצל בשתיים עשרה בלילה ועל הצג הופיע שמה של ליליאנה. "איי..איידן?" היא שאלה בשקט וקולה נשבר.
קפצתי מהמיטה ושמתי מכנס במהירות. "מה קרה, מותק?" למען האמת, אני קורא לה מותק כי זה פשוט חמוד ומתאים לה, וגם כי בא לי לעצבן אותה, אבל לא נראה לי שזה מפריע לה. "אני.. אתה.. השקית מהחנות.. זו שהשארת לי על המיטה, אבא שלי מצא אותה.. ו.. איידן, בבקשה תבוא לכאן, אתה היחיד שהוא מפחד ממנו.. הוא איים לרצוח את שון.."
ירדתי במהירות למטה. "הוא איתך בחדר?"
"אבא? לא.. הוא למטה," קולה היה צרוד היא גמגמה מעט. "שון, מותק, שון איתך בחדר?"
"כן.. הוא ישן. איידן.. אני לא הייתי מתקשרת אם זה לא היה דחוף, זה גם מאוחר, זאת אומרת, כבר אחת בלילה." הבכי השקט שלה נשמע מעבר לקו וזה פשוט שיגע אותי. "זה בסדר," לחשתי. "אני רוצה שתעשי משהו, ליליאנה."
"מה?"
"אני רוצה שתנעלי את הדלת ותקחי את החפץ הכי כבד שאת יכולה להרים בחדר שלך ותחסמי אותה בעזרתו."
"בסדר," היא לחשה.

"תפתחי את החלון, ליליאנה." אמרתי לה.
היא בחנה אותי וצחקה. "קדימה, סאנשיין!" נהמתי.
היא פתחה את החלון ונכנסתי לחדר שלה.
היא בחנה אותי בעיניה הנוצצות ונשמעה ירייה מלמטה ואז שקט מוחלט.
הזזתי את השידה הגדולה שהיא שמה בשביל לחסום את הדלת והסתובבתי אליה, כיסיתי בידי את הלחי שלה. "תישארי כאן, אם את יכולה להעיר את שון ולברוח מכאן תעשי את זה, בטלפון שלך יש את הכתובת שלי. אם את מצליחה תיסעי לשם. רשמתי לג'יימס שיכול להיות שתבואי לשם, הוא מחכה עם סופיה בפנטהאוז. המערכת מנוטרלת, כך שלא תצטרכי קוד בשביל זה, אבל אם את בכל זאת צריכה זה אחד חמש אפס שלוש."
"זה יום ההולדת שלך?" הנדתי בראשי. "אז?"
"זה מספר הנשים שזיינתי." היא הרימה גבה. "זה משתנה כל פעם שאני מזיין מישהי חדשה," היא גלגלה עיניים וחייכתי אליה. "אם אני לא חוזר, תגידי לג'יימס להגיד לניקול שאני אוהב אותה." היא התכווצה מעט ויצאתי מהחדר שלה.
האקדח שלי טעון בידי כך שכשאני יורד לסלון ומכוון את האקדח לג'יימס ועוד חייל שלי אני מתעצבן. "מה לעזאזל אתם עושים כאן?!"
"היית נשמע רציני בהודעה, איתרתי אותך ובאנו לכאן. הצבתי לסופיה שמירה." בחנתי את הגופה של אחד החיילים שלנו. "אני ארצח אותו."
"לא.. זה דווקא עבודה שלנו, הוא נתן לו לברוח." הידקתי את לסתי ויריתי לראשו עוד שני כדורים.
"תסרקו את הבית, תוודאו שהוא ריק." פקדתי וג'יימס הנהן.
עליתי בחזרה לחדר של ליליאנה.
היא הייתה נראית לחוצה. סגרתי את הדלת והיא קפצה בבהלה. "זה רק אני, מותק," לחשתי לה. "הכל בסדר."
הרמתי את שון עליי ותפסתי בידה.
"בואי נלך."
"רגע, איידן, אבא שלי בסדר, נכון?" הנהנתי והיא נצמדה אליי.
אלוהים, הריח שלה.. ריח מושלם.