His sunshine [4]

ליליאנה / איידן (35)

"מה לעזאזל עשית, לילי?!"
"זה הגיע לה, איידן! למה אתה כועס עליי?!" שאלתי בזעם.
"את אפילו לא רצחת אותה! היא סתם בבית חולים!"
"אני לא ידעתי מה לעשות פשוט עשיתי! אתה לא יכול לכעוס עליי!" הוא נאנח והעביר את ידו בשיערו.
הוא עשה מולי עיניו ננעצו בעיניי, הוא הרים את רגליי על שלו ומשך אותי אליו.
התחככתי בו והוא נהם. "תפסיקי, סאנשיין.." הוא היה צרוד מתשוקה, או שאולי הוא סתם עצבני בטירוף.
"תיגעי בכוס שלך, מותק,"
"למה?"
"את רוצה שאכעס עלייך?" הנדתי בראשי ונשכבתי על השולחן. "רגע." הוא עצר אותי. "אני לא אכעס אם לא תעשי את זה, אני לא אומר לך לעשות את זה בשביל.. זאת אומרת, לא משנה מה יקרה, אם תבחרי לעשות את זה או לא, לא אכעס עלייך. אני פשוט רוצה שתעשי את זה בשביל עונג. את רוצה בזה, נכון?" הנהנתי וחייכתי אליו. "אבל.. אני אעדיף שאחד מהחיילים שלך ירד לי ואתה תצפה בזה,"
"החייל יכול להיות קולטון?"
"כן.." מלמלתי בזמן שהורדתי את ידי לאיברי. "אלוהים, סאנשיין." הוא גנח. "הכוס שלך נוטף."
"תקרא לקולט," קולי היה צרוד, מלא תשוקה, אני מתה שאיידן יזיין אותי אבל רוצה לעצבן אותו הרבה יותר. וברור לי לגמרי שקולטון יכול לעצבן אותו גם בלי שירד לי, אז שהוא כן יעשה את זה? זה יהיה כיף כל כך.
"אני אקרא לו." הנהמה שלו גרמה לי להתכווץ. "אחרי שאזיין אותך."
"ואם אני לא רוצה? אם אני רוצה שקולטון יזיין אותי?" שאלתי בקול מתוק שגרם לו לחייך, אבל זה לא היה חיוך רגיל. זה היה חיוך מלא בקנאה.
"אז את כנראה חיה בסרט, מותק. את שייכת רק לי סאנשיין. רק לי מותר להיות בתוכך." בחנתי את עיניו, הוא רציני כל כך שזה פאקינג מפחיד.
העיניים הכחולות שלו מסתכלות על גופי.
גורמות לליבי לפעום בחוזקה.
בהיתי בו בחזרה. "אני אקרא לקולטון, מותק, אבל הוא לא יגע בך כמו שאני נוגע. הוא הרבה פחות מנוסה," גלגלתי עיניים והוא יצא מהחדר.
הכנסתי לתוכי אצבע, למרות שאני מעדיפה בהרבה יותר את הוויברטור שלי או את הזין הענקי של איידן.
הם נכנסו למפקדה והסתובבתי אליהם. "קולטון," לחשתי בקול פלרטטני והוא חייך.
איידן והוא התקרבו אליי. "את נראית מתוק כל כך, סאנשיין.." איידן לחש.
"אני יודעת," פתחתי את רגליי וקולטון ליקק את שפתיו. "היא נראית כמו הדבר הכי טעים בעולם, אחרי קים." הוא ציין, כמובן. איידן הרים אותי והושיב אותי עליו. הוא תפס את הרגליים שלי והרחיק אותן זו מזו, פתח אותן ככל האפשר.
"איידן," לחשתי בקול חנוק. "כן, מותק?" חיככתי את התחת שלי בזין שלו.
קולטון התמקם בין רגליי והנשיפה החמה שלו על איברי גרמה לי ליילל. איידן נישק, ינק ומצץ את עורי.
קולטון העביר את לשונו על הדגדגן שלי והנפתי את ראשי לאחור. "ילדה טובה," איידן לחש לאוזני. "נעים לך שקולטון מוצץ את הדגדגן שלך, סאנשיין?" ניסיתי להתפתל תחת מגעו, אבל הוא ריתק אותי אליו. "תותים בלי שוקולד?" איידן שאל ובחן את קולטון.
קולטון נהם ולקח אותי מאיידן. איידן חייך, הם תכננו משהו.
קולטון פתח את רוכסן המכנס שלו ואיידן התיישב מאחוריי. "את היית אמור לצפות מהצד ולקנא." לחשתי בקול צרוד.
קולטון חדר אליי, וצרחתי לידו של איידן - שהשתיקה אותי. "אתה.. זה כאב,"
"רואה, סאנשיין? הוא לא עדין כמוני." כן, ממש לא. קולטון נע בתוכי בפראות מסחררת כל כך שזה פאקינג כאב לי, אבל זה גם מענג כך כך.
"קולטון," גנחתי.
ראשי על כתפו של איידן בזמן שהוא משפשף את הדגדגן שלי. "איך זה?"
"זה.. זה טוב," לחשתי. "אבל יותר, אני רוצה יותר, בבקשה,"
"תתחנני."
"אני צריכה יותר, מר לומברדי ומר מיילס, בבקשה תתנו לי יותר." קולטון צחק וחיכך את שפתינו.
"קולטון." איידן הזהיר.
הדלת נפתחה וקים עמדה שם. היא צווחה והסתובבה. "תוציאי ממנה את הזין שלך, קולט! אלוהים! העיניים שלי סבלו יותר מדי מאז שהיא הגיעה לכאן," קולטון יצא ממני ונאנחתי.
"ותסגרי את הרגליים שלך, ליליאנה." עשיתי את זה והיא הנהנה. "עכשיו יותר טוב." היא תפסה בידו של קולטון ומשכה אותו החוצה.
"לזיין אותך עכשיו?" איידן שאל את אוזני. "לא. אני רעבה,"
הסתובבתי ופתחתי את הרוכסן של המכנס שלו. הוא צחק והוצאתי את איברו- "די כבר!" קים צעקה מבחוץ. "זה כואב!" בחנתי את איידן והלתבשנו, יצאנו במהירות. "זה כואב," היא יבבה.
קולטון חיבק אותה. "קים, קטנה שלי, את לא שם." הוא לחש וליטף את ראשה. "אני מפחדת,"
"קים." היא הרימה את מבטו אליו ושפתיה התחילו לרעוד. "אל תיפגע בי."
"אני לא." לחש. "זה אני, קולטון,"
"אתה משקר."
"תסתכלי עליי." הוא העביר את שיערה שנדבק אל פניה אל מאחוריי אוזנה. "תסתכלי טוב," היא נעצה בו מבט והוא הרים אותה עליו. "מי אני?"
"גיד..דאון," הוא הניד בראשו. מי זה גידאון, לעזאזל? מה הוא עשה לה?
"לא." לחש וליטף את הלחי שלה.
לקח זמן עד שעיניה התרחבו והיא חיבקה אותו בחוזקה. "הוא רצה להרוג אותי," היא בכתה. "אני יודע."
"הוא הצליף בי עם החגורה שלו." לחשה.
בחנתי אותה והתכוונתי לשאול, אבל קולטון לחש לה משהו. "כן," היא ענתה.
איידן חיבק אותי קרוב אליו ונישק את ראשי.
"את בסדר?" שאלתי את קים ובחנתי אותה. "כן.. פשוט.. אני.. אני מצטערת,"
"זה בסדר,"
"פעם הבאה תשמור את הזין שלך לעצמך." היא נעצה אצבע בחזהו. "או לי."
"לא אמרת שיש לך חבר?"
"כן.. אבל נפרדנו."
"אמרתי לך."
היא הידקה את לסתה. "לך תזדיין."
"אני אשמח לעשות את זה," לחש לשפתיה והרים אותה עליו.
ברצינות שהם נוראיים. הם אוהבים ושונאים אחד את השני ממש.. או שאולי רק אוהבים והשנאה זה משהו ששמור בשביל להראות לנו?

— ꕥ —
איידן:

"מה אתם רוצים?" שאלתי את ג'יימס שהוא נכנס למפקדה עם סופיה.
ג'יימס מזג לו וויסקי לתוך הכוס והתיישב ליד סופיה - ומולי.
"מה קורה?" שאלתי ובחנתי את סופיה. היא משכה בכתפיה ובחנה את ג'יימס.
"איבדתי את סקרלט." אמר.
"אני לא יודע איפה היא. אני חושב שהיא החליפה טלפון ומספר טלפון. אולי היא אפילו החליפה זהות," הוא רוקן את כוס הוויסקי בלגימה אחת והניח אותה על השולחן.
הוא נישק את סופיה.
"אין לך דרך למצוא אותה?"
"לא ממש, אני מחובר רק כאן למצלמות של המשטרה.. בניו-יורק רק לאונרדו מחובר,"
"דומיניק לא מחובר?"
"הוא כן," מלמל והעביר את ידו בשיערו. "אבל זה מסובך." שון נכנס לחדר ורץ אליי. "ליליאנה רודפת אחריי!" הרמתי אותו עליי ובחנתי אותו.
"למה?" שאלתי. "אני בטעות נכנסתי לחדר שלה והיא הייתה בלי בגדים. היא צילמה את עצמה." הידקתי את לסתי והיא נכנסה למפקדה גם בזמן שסופיה וג'יימס צחקו.
היא בחנה אותי ואז את שון. "למה צילמת את עצמך?" שאלתי, קצת זועם. "בשבילך.." היא מלמלה בשקט.
"עכשיו תביא לי את שון."
"לא! היא אמרה שהיא תדגדג אותי." היא צחקה והתקרבה אלינו. "אני לוקחת אותך לאכול המבורגר," היא לקחה אותו ממני. "באמת?!"
"לא!" היא התחילה לדגדג אותו ובחנו אותם.
הם אחים טובים, על אף שהם לא באמת אחים.. היא באמת אוהבת אותו, בדיוק כמו שאני אוהב את שניהם.
הם האושר שלי. אני מודה לאלוהים על זה שהוא הביא לי אותם.

——

שבוע טוב אהובות🧚🏽‍♀️✨️