His sunshine [4]

איידן (5)

ההנאה שיש בכך שיש לך אופנוע זה שאתה לא צריך לעשות הרבה בשביל להשיג את תשומת הלב של אנשים, ובעיקר של בנות.
רוב האנשים בשיקגו מכירים אותי, זיינתי את רוב הבנות כאן.
בכל משפחה באזור יש לפחות מישהי אחת שזיינתי.
חוץ ממשפחת האקסלי.
אבל לא יקח הרבה זמן שאני אזיין אותה, אני בטוח בזה.
שאני חונה עם האופנוע בחנייה של התיכון, הרבה מבטים נעוצים בי.
מבטים זועמים של הבנים המטומטמים שלומדים כאן.. בעיקר בגלל שהבנות שלהן מסתכלות עליי.
הורדתי את הקסדה וחייכתי אל אחת מהבנות.
היא יפהפייה, אבל נראית בערך בגיל של קים, אז זה לא יקרה.. לא שאני חשבתי בכלל על לזיין מישהי מהתיכון הזה - חוץ מליליאנה.
הוצאתי את הטלפון בשביל להתקשר אליה, אבל ראיתי אותה יורדת במדרגות שזאנדר מאחוריה.
היא נראית עצבנית מאוד, וזה הופך אותה לסקסית אפילו יותר מבדרך כלל.
אני רציני, היא כמעט ואף פעם לא עצבנית, תמיד מחייכת, אבל כשהיא זועמת, היא מושכת בטירוף. ברצינות, הזין שלי קשה כל כך.
הוא אמר לה משהו והיא הסתובבה אליו.
הוא התקרב אליה והיה נראה שהוא מתכוון לנשק אותה, אבל אז היא הרימה את ידה והעיפה לו סטירה. "לך תזדיין!" היא צעקה והמשיכה ללכת לכיווני.
שומרת החוק הקטנה שלי יכולה להיות גם עבריינית.. אני מבין.
היא בחנה את האופנוע וזקרה גבה.
"אני אסע לאט," אמרתי והבאתי לה קסדה.
היא הנהנה וחבשה אותה, עלתה על האופנוע מיד לאחר מכן וחיבקה את בטני. "לאט, איידן." היא אמרה והנהנתי.
חייכתי אל זאנדר חיוך מתגרה, חבשתי בחזרה את הקסדה והתחלתי לנסוע.
"איידן!" היא צרחה ונצמדה אליי.
מעניין עם היא תצרח ככה גם שאזיין אותה חזק כל כך שהיא לא תוכל ללכת אחרי זה שבוע.
"אמרת שתיסע לאט!"
"אני שם זין על מה שאמרתי." הגברתי את המהירות והיא צווחה.

"אתה כזה אידיוט!" היא צעקה והרביצה לחזי שהגענו הביתה.
ניקול יצאה מהחדר שלה ובחנה אותנו.
נעצתי בה מבט ואז החזרתי את מבטי אל ליליאנה.
"אני אידיוט?"
"אתה." היא לחשה לשפתיי. "את יודעת, זה שאת חכמה לא אומר שאני אידיוט."
"לא. אבל אתה באמת אידיוט,"
"אבל חתיך." היא הנידה בראשה וזקרתי גבה.
ברור לגמרי שהיא משקרת.
התחתונים שלה ספוגים כל כך ואני בטוח בזה. אני אפילו לא צריך לדחוף יד מתחת לג'ינס הנמוך הזה שלה, שדרך אגב, היא נראית בו פאקינג מדהים, בשביל לדעת את זה.
"מחר את לא הולכת לתיכון הזה, אני מעביר אותך."
"אבל ג'ולס-"
"דיברתי עם ההורים של ג'ולס." היא בחנה אותי בבלבול. "אני הצעתי לממן את הלימודים שלה שם בתמורה לכך שתהיה איתך שם, אבל הם לא הסכימו. הם אמרו שג'ולס סיפרה להם משהו שהטריד אותם ושהם מעדיפים שהיא תתרחק ממך מעט. אני-" מצטער? לא. אני אף פעם לא הצטערתי בפני מישהו, ועכשיו לא עומדת להיות הפעם הראשונה. במיוחד לא שלא עשיתי משהו לא בסדר.
היא נצמדה אליי וחיבקתי אותה.
"אבל היא החברה הכי טובה שלי," לחשה. קולה נשבר. "זה בסדר," לחשתי וליטפתי את הלחי שלה. "זה בסדר, מותק.." היא בחנה אותי.
"אני.. אני הולכת לחדר שלי, אני לא כל כך מרגישה טוב." היא זייפה שיעול והלכה לחדר. ברור לגמרי שהיא מרגישה טוב, היא פשוט עצובה.
בחנתי את ניקול שישבה בשקט בסלון שרגליה צמודות לגופה.
"מה קרה?" שאלתי אותה. "כלום." נעצתי בה מבט והנהנתי.
ברור לי שהיא משקרת, אבל אני לא שם על זה זין. שתשקר כמה שהיא רוצה, זה לא כאילו באמת אכפת לי.