(ה.כ. במקור לפרק קראו "שיחותיי עם מצנפת המיון." רק שתדעו, לחיים. אה כן, ולגבי מה שכתבתי על מצנפת המיון בפרק 23: חסתי על מוחכם בן התמותה ולא פירטתי את כל חישוביה ומחשבותיה, והפשטתי את הטקסט עד העצם, בגדול. תהנו, נראה לי!
נ.ב. המצנפת זה הכתב הנטוי. (מה שנקרא איטליק.))
סגנית המנהל - פרופסור מינרווה מקגונגל
"טוב, בלי שטויות הפעם, בסדר?"
"נו נו, נראה..."
"לא, כשאני אומרת בלי שטויות, אני מתכוונת בלי שטויות! הגיע הזמן שאנשים ימוינו לבתים שמתאימים להם!"
"ברור, זה מה שאני עושה כל שנ-"
"לא, שתינו יודעות שאת מחלקת לפי מה שיתאים לעלילה. זה אלבוס ביקש ממך?"
"וכל מנהל שלפניו..."
"וואו. אז מעכשיו תמייני לפי הבתים, בסדר? לא לפי גחמות של גמדוני עלילה או משהו כזה."
"נו, נראה."
"אחרת, כשאני אהיה מנהלת אני אפטר אותך למוות."
"הא. טוב, נו, אולי זה באמת הזמן..."
—
דראקו מאלפוי
"סלית'ריןןןןןןןןןן!"
אבל -
"סלית'ריןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן!!!!!!!!!"
זה היה ברור עוד לפני ששמת אותי על הראש, אבל -
"סלית'-"
לעזאזל, "סלית'רין!", שמח? עכשיו אתה בחיים לא תדע את כל הסודות המדהימים שרציתי לגלות לך.
"רגע מה?"
—
הרמיוני ג'ין גריינג'ר
הממ מעניין.
"יא את מצנפת המיון? יואו יש לי כל כך הרבה מה לשאול אותך, מה את -"
יקירתי, עכשיו זה לא הזמן, יהיה לנו מספיק זמן לדבר כשתהיי מנהלת.
"-", "מה?!"
הממ. לא חשוב עכשיו. אני רואה שיש -
"מה זאת אומרת מנהלת?!"
תעזבי את זה עכשיו אמרתי!
"טוב, טוב, (הלם!!!)"
כן, כן, הלם, אני קוראת לך גם את המחשבות שאת לא חושבת לומר, את יודעת. לא משנה. בקיצור, יש בך המון טוב לב, די הרבה אומץ אבל מעל הכל יש לך חוכמה. את תצליחי בכל הבתים מעצם היותך תלמידה מוצלחת, אבל אני חושבת שרייבנקלו יתאים לך מאוד.
"אוקיי, אז למה את לא קוראת פשוט רייבנקלו?"
כי כמו שאמרתי, יש בך הרבה אומץ, ולאנשים עם אומץ יש נטייה להתווכח על כל שטות. אם כי אצלך נראה שטוב־הלב שלך מדכא את הפרט המרגיז ההוא. הממ, קיויתי שתרצי גריפינדור, זה יתאים לעלילה.
YOU ARE READING
מוריס פילץ' והשיטה המטופשת
Fanfictionטוב, אז הארי פוטר צריך הורים חורגים מרושעים, נכון? ומי יותר מתאים, מאשר האחד והיחיד, הדגול מרבבה וראשו כתם פז, ארגוס פילץ'?
