חזרתי הביתה מותשת מהביקור בחוות המקלט,
אמא ואבא שלי ישבו ליד השולחן והחזיקו מגילות מצהיבות ומתפוררות שברגע שנכנסתי אבא שלי העלים אותם בעזרת יכולת המישוש שלו,
״אז איך היה?״ אמי שאלה אותי בשביל להסיח את דעתי מהמגילות שלפני שניה העסיקו אותם,
משכתי בכתפי ״היה טוב.״ אמרתי ופניתי ללכת לחדר שלי,
״רגע! פמי. תגידי הצלחתם לראות את האליקורן?״
זה בדיוק מה שלא רציתי שיקרה,
כמה שאני אוהבת את ההורים שלי הם מתרגשים מכל דבר,
אז יקח לי עכשיו שעה בערך להסביר להם איך הוא נראה למרות שלא באמת ראיתי את האליקורן הזכר בצורה טובה,
״אההה כן הצצנו בו לרגע אבל גירשו אותנו משם.״
אמרתי בקלילות והסתובבתי על עקבי לכיוון החדר שלי אבל נזכרתי שרציתי לשאול את אמא עם היא יודעת מה השם שלו,
״אזזז אמא״ אמרתי ומתחתי כל מילה ״ את יודעת מה השם של האליקורן?״
אמי נענעה בראשה לשלילה ״אני לא חושבת שבחרו לו שם...״ אמי אמרה לי וקמה לנקות את השולחן מפרורי המגילות.
חיוך קטן עלה על פני,
היה לי הרגשה שיש לי את השם המושלם לאליקורן החדש.
ישבתי על המיטה במשך רבע שעה וניסיתי לדמיין שוב את המחזה של היצור המקסים הזה.
הוא היה כל כך יפה,
הוא נראה כמו הילת אור אחת.
העברתי את מבטי בחדר ועיניי נתקלו בשעון.
שתיים עשרה בלילה כבר!?!
אני כבר יותר מרבע שעה יושבת על המיטה!
קמתי במהירות מסחררת ומיד חטפתי סחרחורת,
הלכתי לחדר אמבטיה והחלפתי לפיג׳מה ושטפתי פנים,
אני אתקלח בבוקר אמרתי לעצמי למרות שידעתי שאני לא אתעורר מחר בזמן בכל מקרה.
נכנסתי למיטה ולא יכולתי להרדם,
חשבתי על האליקורן כל הלילה.
וכל פעם שחשבתי עליו עלתה לי מילה אחת.
גרייפל.
אמרתי לעצמי לבדוק עם אמא מחר מה זה אומר..
המשכתי לחשוב עליו ובלי ששמתי לב נרדמתי לא שמתי לב כי החלומות שלי כולם היו עליו.
בחלום אחד עפתי על גבו בשמים זרועים כוכבים,
ובחלום השני הוא היה שם מלכותי וגדול עם הנוצות התכולות שלו שמסתוות מתחת ללבן הצחור שלו, הוא היה שם עם עוד אליקורן אחד, אחת אולי? הוא היה לבן לגמרי וקטן יותר,
אולי זאת נקבה.
וליידם היו שני אליקורנים קטנים זהובים ויפים.
התעוררתי מקולה של אמי שאמר לי
״פמי, זה הזמן לקום מתוקה שלי.״
קמתי בחוסר רצון מהמיטה והלכתי למקלחת בלי לחשוב עם אני מאחרת,
הרגשתי דביקה מזעה.
עשיתי מקלחת מהירה והתלבשתי ,
שמתי צללית חומה זהובה מעל העין,
ויתרתי על אודם ועיפרון.
שמתי רק גלוס ורדרד.
סרקתי את השיער שלי ואז שמעתי את הקול של אמא שלי צועק לי ״פמי!! את צריכה לצאת.״
יצאתי מהר וזינקתי ישר לפוקספייר.
יאיי העלתי עוד פרק✨
מה אתן אומרות?🐇
זה פרק קצר יותר מכולם (לא שהשאר ארוכים)😒
אבל אני מבטיחה שאני תכף מלהטת את האווירה💓
יהיה דברים מגניבים אני רק צריכה לנסח אותם נכון🐳
קיצר אני מתייגת את עומר KotLCOmer13 סתם כי אני תכף גונבת לה את הרעיון של שיר לכול פרק🤌🏼
אם בא לכם תסמנו כוכב?
זה באמת עוזר🎻
טוב נתראה בפרק הבא😈
עד אז XoXo❤️
)יוצא מוזר המשפט הזה(
YOU ARE READING
הבחירה הגורלית✨
Fantasyהכול היה תלוי בבחירה הזאת. עם אני ארצה את הבושה למשך כל חיי? או שלא אכפת לי? אולי זה המערכת.. או אולי זאת סתם אני. אבל אני לא אוותר. לא עכשיו. לא שאני כל כך קרובה. כל כך קרובה לאהבה, לחיים מאושרים.
