הדלת נפתחה בחוזקה וראיתי את ריף בכניסה של החדר
"מי זה ג'ני? לא ידעתי שיש לך חבר"
אסיה אמרה לכיווני, ריף בחיים לא יהיה חבר שלי.
ריף בעט לה ברגל ודחף אותה, הוא לקח ממנה את הסכין והעיף אותו לאנשהו.
ישבתי על הרצפה מדממת בזמן שהוא אוסף את הדברים שלי ואז הוא הרים אותי, הוא לקח אותי לשירותים, ראיתי טיפה מטושטש כי איבדתי דם וגם מהלחץ.
הוא הניח אותי על השירותים והביא לי לשתות מים, הוא בילאגן שם את כל השירותים רק בשבילי לחפש תחבושות בשבילי,
"פאק איפה התחבושות המזדיינות האלה עכשיו"
שמעתי אותו נאנח וממשיך לחפש
הוא מצא כמה תחבושות ושטף לי את הדם וחבש לי את היד והרגל, הבכי שלי עומד לצאת והוא בדיוק הרים אותי
"אני מסוגלת ללכת, תודה" אמרתי לכיוון של ריף והוא הניח אותי על הרצפה מעדתי לשניה והוא תפס אותי, יצאתי מהשירותים ורצתי לאחד החדרים, ראיתי שריף לא היה אחרי אז נכנסתי לשירותים שהיה בחדר הזה.
התחלתי לבכות, צמרמורות עבדו בגופי, את כלכך חלשה ג'ני,
הלוואי שהיה לי את האומץ לעמוד על שלי, איך נתתי לאסיה לעשות לי את זה, אני כלכך מטומטמת.
את כלכך מטומטמת, למה עמדת שם ולא עשית כלום, את כלכך עלובה אמרתי בקול בזמן שבכיתי, נגמר לי האויר והתיישבתי על הרצפה, התחלתי להחנק לא הצלחתי לנשום, שמעתי דפיקות חלשות על הדלת הסגורה של השירותים ואז היא נפתחה, הבכי שלי נרגע, הצלחתי לנשום, ריף עמד בפתח הדלת, הוא התקדם לכיווני וישב לידי.
הוא חיבק אותי, לא הבנתי מאיפה זה בא, בחיים לא ראיתי אותו רגיש כלכך פתאום, הוא תמיד היה קר רוח ולא אכפתי בשיט, החזרתי לו חיבוק, הייתי זקוקה לחיבוק הזה גם אם זה מבן אדם שאני לא סובלת, אבל אחרי היום אני מודה לו כלכך.
"את לא אשמה ג'ני, את לא עלובה" הוא לחש לאוזני, ניתקתי את החיבוק ודמעות יצאו מעיני, הוא ניגב את הדמעות שלי עם האגודל שלו.
"תודה, ריף" אמרתי לו וחייכתי חיוך קטנטן, לחשוב על זה שאם הוא לא היה שם יכולתי למות, להתעלף, אני לא יכולה לדמיין מה יכל לקרות לי.
אסיה הזאת משוגעת בראש.
נהיה לי קר, שמתי את הידים שלי כמו איקס כדי שיחממו אותי.
קר לי, מלמלתי וכנראה ריף שמע את זה
הוא הוריד את חולצתו והביא לי את זה, פעם ראשונה שהוא עושה בשבילי משהו,
"תודה" לקחתי את זה ממנו ולבשתי את זה וזה חימם אותי קצת.
אני קמתי ומעדתי לשניה, הוא תפס אותי מהמותן בזמן שהוא היה על הברכיים, הבטן שלי עשתה את הדבר הזה.
הוא קם בזמן הידים שלו עדין על המותן שלי
הלכתי למראה והחיזתו בי השתחררה, רואים שבכיתי, כל האיפור נמרח,
"שיט רואים שבכיתי" אמרתי לכיוונו, הוא הביא לי את התיק שלי שהיה עליו, הבאתי שם איפור למקרה ש.. סידרתי את האיפור והשיער וקצת את השמלה, זה שמלה שחורה אז לא ראו עליה את הדם שנטף ממני.
ראיתי אותו דרך המראה, הוא היה בלי חולצה כי החולצה שלו עלי, היא ענקית, יש לו קוביות כי הוא מתאמן בחדר כושר,יש לו שרירים וגב ענקי, לא אשקר יכולתי לפנטז על זה.
YOU ARE READING
מחלות מתפתחות לטובה
Teen Fictionאני ג'ני, נערה בת שש עשרה ורוב הזמן נמצאת בבית החולים, בחדר שלי בבית החולים אני נמצאת לבד, החדר שלי לא קטן אך לא גדול. יש לי שני הורים אבא שקוראים לו מרקו ואמא בשם ליזה ואח גדול בשם ליאו ואחות קטנה בשם קורטני. האחיות בבית החולים תמיד מחפשות מישהו או...
