"מה?!" קולי יצא כצעקה קטנה ומיד כל החדר השתתק "קסי!" "מכשפה קטנה!" "מכשפונת!" שלושת הקולות של הפיי הגדולים שלי -ושל ג'יי- נשמעו ומיד הרגשתי את עצמי מסתחררת באוויר על ידי דמיאן. הוא הניח אותי ומיד צ'ר ואדם הצטרפו לחיבוק. מזווית עיני ראיתי את אדם מושך את ג'יי לחיבוק של המשפחה הקטנה שלנו. "את בסדר" דמיאן אמר בהקלה, יותר לעצמו מאשר אלי. הם שחררו את החיבוק והסתכלו עלי "היי" "היי? זה מה שיש לך להגיד לנו? היי? הלחצת את כולנו!" "אדם תירגע! תתעלמי ממנו, הוא קצת יצא מהכלים ביומיים האחרונים" צ'ר דיבר ועיניו שידרו רוך נעים "הנחתי ככה" עניתי והעברתי את מבטי לפיה היפה. העברתי את ידי כל כתפו "מה הסיפור של זאת?" "שום דבר רק ארס שחזר מהמתים" שילבתי את ידי בידו "תוביל אותי לחדר האוכל ותספר לי תוך כדי" אני ואדם התחלנו ללכת כששלושת הגברים האחרים משתרכים אחרינו. "קוראים לה סיירין. היא ואני הכרנו מזמן לפני כמה מאות שנים, היא הייתה במחנה הצבאי בו הייתי לפני שצ'ר מצא אותי והבין שאני לא פיי רגיל. היא הייתה אחת מתוך חמשת הבנות היחידות בבסיס, היא הייתה הכי מהירה, הכי קשוחה, הכי חכמה והכי מסוכנת בבסיס כולו. היא הגיעה לשם אחרי שהייתה שפחה בכנופיה של גרגי. כשעשו בדיקה שגרתית במחסן הכנופיה -משהו שעושים שם אחת לכמה שנים כי בעבר הם הואשמו בהחזקת סמים אסורים. אני בטוח שגם עכשיו יש להם אבל לא מצאו שום הוכחה.- היא ניצלה את ההזדמנות והרגה שני חברי כנופיה. חיילי המלך תפסו אותה מנסה לברוח וראו בה פוטנציאל ולקחו אותה איתם. לאחר אימונים היא הגיעה למחנה בו נפגשנו. לאחר שצ'ר, אני ודמיאן הכרנו לקחתי אותה איתי לאגף בו גרתי בארמון. כבר היינו בזוגיות בתקופה ההיא, היא כבר סיפרה לי איך הגיעה לשירות המלך. היא הייתה שפחה של הכנופיה של גרגי... יום אחד היא יצאה למבצע מטעם המלך, הייתי אז באימון עם דמיאן וצ'ר והרגשתי כאב חד כל כך בלב. כאב שאי אפשר לתאר, במשך שעה התפרקתי, הגוף שלי התפרק, לא הצלחתי לתפקד. לא הצלחתי לעשות כלום. ידעתי שזה קשור אליה, יכולתי להרגיש את המצוקה שלה. אחרי שעתיים הגיעה הבשורה שהיא מתה. במשך שלושה עשורים לא זזתי, לא תפקדתי, נשרתי משמר המלך, גרתי במגורים של דמיאן, הייתי מתעורר מסיוטים כל לילה, צועק את השם שלה, מחכה שהיא תבוא. ועכשיו, אחרי כל זה אני מגלה שהיא חיה? שהיא שברה את הייעוד ובגלל זה גססתי שלושים שנה ולא רק מכאב מחשבה על מותה? שיכולתי למות אם לא הייתי חזק מספיק כדי להתגבר על זה? אם לא היה לי את דמיאן וצ'ר" חיבקתי אותו "לכלבה המזדיינת הגיע למות." הוא צחק קצת "כן נכון" אחרי שאכלתי כל מה שבא ליד ונתתי לבנים לעדכן אותי במצב קמתי לסיור. "יש עוד דבר אחד שאת צריכה לדעת." אמר ג'יי "מה זה?" "אמא שלך.. היא נמצאת כאן" "מה?" דאגנו לכך שהיא תגיע לכאן לאחר הבקתה ביער." ענה דמיאן "איפה היא?" "בואי" הוא הוביל אותי לדלת לבנה כמו שאר הבית אבל עליה -להבדיל משאר החדרים- היה שלט עץ מקושט בסלסולי זהב עדינים שהצבעיו כולם לשמה של אימי אשר כתוב בכתב יד מסולסל ונקי בצבע זהר בוהק. הגשתי את ידי לידית, פוחדת מתגובת אימי על החוסר תקשורת מאז הבתקה. שלחתי לה מכתב אחד קצר שמאשר שאני בטוחה ומאז לא הייתה לי הזדמנות ולמען האמת לא רציתי... מה אני אמורה לעשות אחרי שאני מגלה שאימי שיקרה לי במשך כל חיי, שהיא הסתירה ממני את זהותי ונתנה לי להאמין שאני פשוט בת אנוש לא תקינה, ובממלכה שלנו בני אנוש גם ככה לא נחשבים תקינים... אני יודעת שזה היה לטובתי אבל זה לא משנה. שקר הוא שקר. ניערתי את פני נשמתי נשימה עמוקה ופתחתי את הדלת.
YOU ARE READING
MAGIC
Fantasyאם פתחתם את הספר במטרה למצוא נסיכת דיסני במצוקה, נסיך על סוס לבן ואושר ועושר עד עצם היום הזה, תסגרו את הספר. עכשיו. כי אני לא נסיכה במצוקה ולא צריכה שום נסיך על סוס. אני פוחדת מסוסים גם ככה. קוראים לי קסם, קס או סאם אם תרצו. נולדתי בממלכת טאריה בת...
