להסתבך איתו

פרק 20

תומאס
את מי אני רואה ליד החדר שלי כן כן את קים מה היא רוצה עכשמו לעזעזל?! אני הולך לכיוונה ואומר ״מה את רוצה לעזעזל?!״ אני שאול בעייפות ״אני רוצה תשובות תומאס תשובות!״ אמרה קים בטון עצבני אבל זה לא הזיז לי. ״זה לא עייניך קים״ עניתי בגלגול עיניים.
״אממ זה כן עייני בגלל שלפני שבוע הזדיינו לפני המשחק ועכשיו אתה הולך אל זאתי מהוליווד?!״ צעקה בזעם.
״שמעי קים מה שעשינו לפני שבוע. לא נותן לי שום משמעות״ אמרתי בגלגול עיניים. ״אתה לא רציני נכון?! רק בגלל הוליווד הזאת אתה פתאום משנה את דעתך?!״ צעקה עליי בזעם. הייתי שיכור מידי בשביל להתווכח איתה. ״אולי אני ישנה את דעתך״ אמרה קים בחייך מתגרה וגררה אותי אל תוך החדר. לה התנגדתי לה בגלל שהייתי שיכור מידי ולא הבנתי מה אני עושה.

קים גררה אותי אל חדרי ונעלה אותו. הפניתי גב אליה לכמה שניות. הסתובבתי והיא כבר הייתה עם חזייה ותחתוני חוטוני. היא בהחלט הייתה שווה אבל לא היה לה לב כמו שיש לנוי יורק היא אפילו לא שאלה אותי על מה שקרה לי בפנים היא אף פעם לא התעניינה בי רק נוי יורק. הבחורה הזאת.
קים מפשיטה אותי. שאני נהיה בלי בגד והיא שמה לי קונדום בעצמה.
היא דחפה אותי על המיטה ועלתה עליי. היא התחילה לרכוב עליי. היא התנונעה עם האגן שלה בתוך הזין שלי.

אני קם בבוקר ואני רואה את קים עם המיטה שלי. מה היא עושה כאן לעזעזל?! . ״מה את עושה פה?!״ צעקתי בזעם ״מה נראלך אנחנו הזדיינו״ אמרה בעיניים סגורות. ״אנחנו מה?!״ שאלתי עצבני. אך פעם ח״א היה לי אכפת להזדיין אבל מאז שנוי יורק הגיעה היה לי כל כך אכפת עם חהזדיין או לא. ואני לא יודע אפילו למה היה לי פאקינג אכפת אבל זה המצב.
״הזדיינו״ היא השלימה. ״קומי מיד תתלבשי ותחזרי לחדר שלך את שומעת?! באיזה קטע את מנצלת אוצי בזה שאני שיכור?!״ אני אומרת כולי אדום מזעם ואני שם לב שאני ערום במיטה עם בחורה ושיש קונדום על הזין שלי. אני קם ומפנה אליה את הגב. אני מוריד את הקונדום שם בוקסר ומכנסיים וטרניג. ״למה פתאום אתה עושה מזה כזה עניין?״ שאלה קים באדישות והתלבשה תוך כדי ״זה לא עייניך״ אני עונה בטון ארסי.
״אה כן אחרי מה שיקרה היום לא נראלי שאתה תחשוב שזה לא עייני״ היא עונה זעם. אבל לא היה לי אכפת ממנה. היא יצאה מהחדר שלי וטרקה את הדלת.

התארגנתי לאימון והלכתי אל האולם. ״מה קורה ז׳אק״ אני אומר בחיוך.
״יואווו תומסוסו מה קורה יאח״ אמר בהתרגשות כאילו לא ראינו אחת את השני שנה. ״בפעם המיליון אל תקרא לי תומסוסו!״ אני אומר בטון עצבני.
״בסדר בסדרררר״ אומר ז׳אק בהרמת ידיים לכניעה. והינה הרגע שבו אני רואה את בראיין. אני מסתכל עליו ושלוח אליו מבט נוקב. ״אחי אני..אני באמת לא התכוונתי שזה ככה י..צא״ אמר בראיין והשפיל מבט. רציתי ברגע זה לרצוח אותו בגלל מה שעשה אתמול. אבל הוא בין החברים הכי טובים שלי ואני לא יודע מה קרה לי שעשיתי את זה. ״עם היא מוצא חן בעינייך פשוט היית צריך להגיד ולא הייתי מתעסק איתה״ המילים האלה שבראיין אמר הפתיעו אותי. היא ממש לא מוצא חן בעייני,אבל אני אובססיבי אליה בצורה מטורפת. אפילו אני לא יודע למה,אני צריך לשנוא אותה עוד יותר אבל אני לא מצליח. ״אחי היא לא מוצא חן בעייני!״ אמרתי עצבני. ״עם אתה לא מחבב אותה אז למה התערבת?״ שאלה בראיין. זו הפעם הראשונה שלא ידעתי מה לענות השאלה הזאת. למה התערבתי בכלל? ״בראיין תקשיב יש דברים שאני לא מספר לכם וזה אחד הדברים שאני לא עומד לספר״ אמרתי באדישות. ״אוקי..אז אתה ממש מחבב את הבחורה אחי אתה לא יכול להכחיש״ אמר ג׳יימס.
״אני לא מחבב אותה! מה אתם לא מבינים?!״ צעקתי בזעם.
״רק זה מסגיר אותך אחי״ אמר לוגן בגיחוך. רציתי באותה רגע לעקור לו תעיניים.
״עוד פעם אחת אתם מדברים עליה או שאני מחבב אותה אתם גמורים!״ אמרתי בטון זועם. ״בסדר אחי אבל רואים שאתה מחבב או ה אז עם אתה לא באמת ׳מחבב׳ אותה אל תראה את זה״ אמר ג׳יימס בגלגול עיניים.
פה לא הבנתי אותו. רגע זה נראה שאני מחבב אותה?! כי עם רואים את זה אני חייב להתאפס על עצמי! אבל אני לא יכול היא מטריפה אותי.