ערפדי הפראי

פרק 26: אדריאן קנדי

״מה לעזאזל..״ אני ממלמל אני עומד על מים הטמפרטורה שלהם אינה מורגשת אני מביט במקום המוקפא והשקט אני מביט סביב ״גבריאל!.״ אני אומר כשאני רואה דמותו מתהלכת עם דמות נשית אני מתקרב אליו מנסה לגעת בו אך הוא עובד דרכי ״מה לעזאזל...״ אני ממלמל באכזבה ובאי הבנה המקום הזה מלא בדמויות מהחיים שלי ״מה המקום הזה...״ אני לוחש בתקווה שמישהו ישמע אותי ויענה לי על שאלתי ״מרכז הזיכרונות שלך.״ אני שומעת קול נשי ״מי את?.״ אני שואל את הקול יש עונה אבל אין בן אדם ״ראיין.״ הקול הנשי קורא שוב ״גו׳די בסכנה.״ היא אומרת הכעס והפחד מציפים את גופי ״אני לא יודע מי את אבל עם יקרה משהו לגו׳די אני אהרוג אותך במו ידיי.״ אני אומר לה ״תקשיב לי.״ הקול הנשי אומר ״אדריאן.״ היא אומרת את שמו של הנער שמופיע לי בזיכרונות כל הזמן אני מכווץ את ידי לאגרופים ״אתה חייב לעצור את זה.״ היא אומרת בחוסר אונים אדריאן קנדי הזיכרונות שלי והחלומות שלי מזעזעים כל כך עליו הציפורניים שלי נועצות בכף ידי בחוזקה משאירות עליה סימנים ״הזיכרונות האלה...״ אני ממלמל ״מה אני יכול לעשות איתם..״ אני ממשיך לילחוש מצפה שהקול הנשי יענה לי יספק לי את תשובתי  ״תוכל לשחזר אותם אדוני.״ היא אומרת הסקרנות עולה בי אולי שיחזור הזיכרון יענה על התשובות שחיפשתי כל חיי

אנשים אומרים שהוא הסיבה לצד האפל של משפחתי שהוא הסיבה להרס ולחורבן גופי זז מעצמו מתקדם לכיוונו כאילו הוא מגנט אני עומד מול הדמות של אדריאן קנדי מביט בעיניו ״איך ילד עם עניים כמו של מלאך עשה משהן נוראי שרק השטן יכול להולל.״ אני לוחש אני מרים את האצבע שלי באוויר ומקיש בה

בוא ניראה מה יש לעברו האכזר לספק לי

1809-

״אשמח לקבל את תשומת ליבכם.״ מרלין אומרת ומקישה בכוסית היין שלה וכל הנוכחים בשולחן מתרכזים בה כאילו היא יצירת אומנות שהאל יצר טוב היא באמת יצירת אומנות שהאל יצר ״היום אנחנו חוגגים את הצלחת השילטון והאסטרטגיה הבלתי מונצחת קל הממלכה שלנו.״ מרלין אומרת וכולם בשולחן מוחאים כפיים בתוכי אני יודע שהכל שקר גס וגם מרלין יודעת את זה מעניין כמה זמן אבא שלה יחזיק את השלטון כמו שצריך אני מאמין שיום אחד מישהו התנגד לו ״אני רוצה להודות למלך אהרון ממלכת זימאבווה שעמל קשה כל כך ובצורה מיומנת כזו שעזר לנו להאזן את ממלכתינו.״ מרלין אומרת ואהרון השיכור והסמוק לחיים מחייך וקורץ לה אני מכווץ את אגרופי מחזיק את היצר שלי להרוג אותו אבא של מרלין תוקע בה מבטים מרלין נותת לו מבט חטוף מיואש ולבסוף מחייכת לאהרון השיכור באי נוחות היה ניראה שהוא רוצה לקבל מימנה חיוך חזרה בן זונה אני אהרוג אותו החיוך שלה רק אני מורשה ליראות אותו היא שלי