פרק 6

14 2 1
                                    

אחרי שראיתי בציור את השמלה שכרגע אני לובשת הבנתי שזה יכול לקרות כל רגע מישהו מהם יכנס ויעשה את זה.
יצאתי בשקט מהחדר והסתכלתי לראות אם אף אחד לא באיזור, ירדתי למטה ואף אחד לא היה בסלון.
אף פעם לא ראיתי מה באמת מסתתר מאחורי הדלת לבלות.
הם אמרו שהכל להבות אבל אני לא מאמינה לזה.
אזרתי אומץ ופתחתי את הדלת.
הם שיקרו..
הכל בחוץ היה כל כך יפה, הייתה שמש בחוץ,אגם פרחים כל מה שנראה כמו פנטזיה.
יצאתי מהר מהדלת וסגרתי בשקט, התחלתי לרוץ מהר והתרחקתי כבר עד שלא ראיתי את האחוזה הזו שלהם (פעם ראשונה שראיתי איך היא נראית מבחוץ)
התחלתי ללכת בתוך יער סבוך שמה כבר זה היה נראה מפחיד.
לא היה אף אחד רק שקט, זה מזכיר לי כמו שהיה כשהייתי בת 8.
שמעתי רעש מאחורי והסתכלתי אחורה, לא היה שם אף אחד.
''שלום'' קפצתי בבהלה ונפלתי אחורה.
''לא התכוונתי להפחיד סליחה, מי את?" הסתכלתי עליו וזה היה יאונג'ון מטיאקסטי גם הם שדים?
''גם אתה שד?" שאלתי אותו, בקושי כי הוא הביאס שלי.
''אני? לא ממש לא אני יותר כמו מכשף או קוסם אם את מבינה'' הנהנתי להסכמה.
הוא הושיט את ידו אליי ועזר לי לקום.
''אז מה בת אדם עושה כאן?" לא ידעתי מה לענות לו.
''אה בטח נכנסת לכאן בטעות זה קורה הרבה''
זה קורה הרבה? הוא צוחק נכון?
''זה בטח בגלל הסונבינים שלנו ביטיאס כל פעם מישהי אחרת נופלת כאן בטעות'' הוא הסתכל עליי במבט בוחן.
''או בכוונה'' וחייך
''לא יודעת קמתי לפני כמה שעות פשוט פה באמצע היער ומאז אני פה חשבתי שאני בחלום עד שנפלתי'' קיוויתי שזה ישמע אמין.
הוא חייך ''אה נשמע הגיוני אז בטח את תתעוררי בשעות הקרובות בבית שלך אולי תהני קצת מהחלום שלך אני יאונג'ון דרך אגב'' אילו רק היה יודע שאני נמצאת פה באמת.
''אני יודעת אתה מטיאקסטי'' הוא הסתכל בהפתעה.
''וואו לרוב לא מכירים אותי כיף שיודעים מי אני''
הוא חייך
''בואי איתי עדיף לחוות את שאר החלום שלך בתוך בית ולא בחוץ''
החלטתי ללכת איתו ואולי גם לשאול אותו כמה שאלות.
''תגיד כל האיידולים ככה?" יאונג'ון הסתכל בשאלה לא הבין למה התכוונתי.
''לא יודע אני יודע שאנחנו וביטיאס בעלי כוחות על טבעיים'' הנהנתי בהבנה.
''איך קוראים לך?" הוא שאל
''ה/ש'' המשכנו ללכת והגענו לאחוזה כמו של ביטיאס.
''בואי הכנסי'' נכנסנו מהדלת הראשית והכל היה שם כל כך יפה ומזמין ונוח.
התיישבתי בספה וראיתי את בומגיו וטאהיון רבים שם, הם הסתכלו לכיווני.
''היי אני ה/ש''
''יואו אחת חדשה? איזו חמודה אפשר לקחת אותה נסיינית לכשפים הרי ממילא היא לא תזכור כלום מחר היא תחשוב הכל חלום'' אמר בומגיו, נלחצתי תודה אבל אני לא רוצה שיעשו עליי כשפים.
''היי אל תפחידו אותה'' שמעתי את סובין אומר.
''היא אחת שחולמת, מחר היא תחזור הביתה'' אמר יאונג'ון,ראית את קאי יורד במדרגות והסתכל לכיווני זה היה נראה שהוא חושד במשהו.
''יש בה משהו מוזר'' כל הממברים הסתכלו לכיוונו.
''היא באה לפה בכוונה והיא לא תחזור'' כולם הסתכלו עליי ולא הבינו.
''מה גורם לך לחשוב כך?" ענה יאונג'ון.
קאי התקרב יותר אליי והסתכל עליי קרוב בעיניים.
''היא האחת"

נקודת מבט ג'ימין
נראה לי הגיע הזמן שאני אלך לבקר את ה/ש, אני צריך להסביר לה יפה על השהות שלה פה ולהתנצל בשם הובי היונג על המקרה.
דפקתי לה בדלת והיא לא ענתה, דפקתי שוב ושוב לא ענתה.
פתחתי בשקט את הדלת במחשבה שהיא אולי ישנה.
נכנסתי והיא לא הייתה שם.
התחלתי להכנס לעצבים ולחפש בכל מקום קראתי לשאר הממברים שיחפשו גם, אף אחד מצא.
נכנסתי חזרה לחדר שלה.
אני חייב למצוא אותה.
הסתכלתי לכיוון השולחן והיה שם ציור.
הסתכלתי על הציור הפעם זה לא היה אותו ציור זו הייתה היא כבולה ומוכת, ע''י מי אבל??
זה לא יכול להיות אני אני לא כזה אלים.
כינסתי את כל הממברים ונתתי להם את הציור וישבתי.
''אין מצב שזה אני פשוט אין מצב, בחיים לא אעשה לה דבר כזה''. הממברים הנהנו להסכמה.
''רק אני רואה משהו מוזר בציור?" אמר שוגה,לא הבנו למה הוא מתכוון.
''תסתכלו על הצל של הכנפיים'' הסתכלנו וראינו שזה נראה שונה קצת משלנו.
''נכון הכנפיים האלו שלנו נראות פרוותיות עם נוצות אז יש להן צורה מיוחדת אבל זה נראה שפיצי ושונה זה נראה כמו כנפיים עטלף'' הגעתי להבנה הסתכלתי על שאר הממברים וזה היה נראה שגם הם הבינו.
''ערפדים'' כולנו אמרנו ביחד.
''ויש לי רק קבוצת קייפופ אחת בראש שהם ערפדים''
כולנו הנהנו ואמרנו יחד.
''אנייפן''

עד לפרק הבא מקווה שנהנתן💜🤩

My DevilWhere stories live. Discover now