פרק 9

13 1 0
                                    

הנהנתי להסכמה, אני אוכל לחזור הביתה.

''יש ספר כלשהו שמספר על ליל הדם תקראי אותו שתביני יותר''

''היו לפניי בנות אחרות?" ג'ונגוון חייך.

''האמת שכן היה, בן דווקא'' פערתי עיניים בן?

''ומה איתו היום, מה קרה לו?"

''הוא הצליח להשתחרר הוא היה עם סטריי קידס''.

'רגע יש מצב שהוא מדבר על?'

''כן זה הממבר לשעבר ווג'ין מסטריי קידס, חלק מהספר זה נקודת מבט הסיפור שלו''

הסתכלתי על הספר והייתי בהלם זה קרה גם לווג'ין רק שהוא הצליח לצאת השאלה היא אם גם אני.

ג'ונגוון יצא מהחדר והתחלתי לקרוא.

ליל הדם הוא לילה קרוב לחודשיים לפני יום הולדת האחת בו האחת בוחרת ב10 דקות להתחבא באיזור ענקי ביער.

לבעלי כוחות על טבעיים אסור לשמוע לאן ואיפה היא הולכת כי זה יחשב לרמאות.

לכל בעלי כח על טבעי יעלם חוש הריח כדי שלא יוכלו לחוש בריח הדם.

אם בתוך חצי שעה בעלי הכח העל טבעי לא מוצאים את האחת היא יכולה לחזור הביתה.

אם הם מוצאים את האחת, האחד שמוצא זכותו לעשות איתה מה שהוא רוצה (אפילו אם זה להרוג אותה)

"זה אכזרי, להרוג?"

הסתכלתי וקראתי עוד קצת בספר היו שם מקומות בהם התחבאו אחרים ולא כדאי ללכת לשם ואז התחיל הספר להיות כתוב בכתב יד

שלום אני ווג'ין ממבר בסטריי קידס והאחד..

זה הסיפור של ווג'ין, התחלתי לקרוא

כולם מכירים אותי בתור הסולן של סטריי קידס, התחלתי להיות ממבר בסטריי קידס לפני תקופה ארוכה ולאחר שנה גיליתי שהממברים הם אנשי זאב חוץ ממני הם סיפרו לי את זה לא האמנתי להם עד שהיה ירח מלא וננשכתי(לא בליל הדם) התחלתי לפחד מהממברים ולנסות לברוח אבל הם כלאו אותי בצינוק והכריחו אותי להשאר.

הגיע ליל הדם וראיתי את ביטיאס נגד טיאקסטי ונגד סטריי קידס (אנייפן עוד לא היו)

אני זוכר שה10 דקות היו ארוכות כל כך שכמעט ולא מצאתי מקום מחבוא, מצאתי בקתה ישנה שזה היה נראה שאף אחד לא יכול להתקרב אליה ונכנסתי היה שם קופסא פטיש ומסמרים לקחתי את הפטיש ותקעתי בראש הקופסא וסגרתי עליי וחיכיתי שם חצי שעה ושמעתי קולות מתקרבים ואז שמעתי: ''ווג'ין בבקשה תצא אני אתייחס אליך יפה אני אוהב אותך אתה יודע את זה''

זה היה באנג צ'אן היינו חברים ממש טובים אפילו יותר מזה, בכיתי בשקט הוא לא יכל לשמוע אותי הם לא יכלו לשמוע או להריח כלום.

My DevilWo Geschichten leben. Entdecke jetzt