הנחש השומר שלי

פרק חמישי

אחרי שאמא עזבה נכנסו לחדר חמש נערות, כולן נראו בנות גילי אולי מעט בוגרות ממני. הן עמדו מסביבי לידי המיטה, האמצעית מבינהן התקדמה צעד נוסף לעברי עם חיוך על פניה,
״שלום טאיה שמי נלי, אני אהיה המלווה הראשית שלך מהיום, ארבעת הבנות שסביבנו הן המלוות המשניות שלך, אנחנו נעזור לך להתארגן לכל המפגשים המלכותיים, נהיה איתך מתי שתצטרכי, בתור המלוות שלך וכמובן שגם כחברות, כיועצות וכעוזרות בכל דבר ועניין.
המלך ביקש למסור לך אותנו בתור מתנת הגעה״ היא השתחווה מולי ואחריה כל ארבעת האלות.
״שהיה״ אמרתי וקמתי על רגליי, לא התכוונתי להישאר פה לעוד דקה נוספת.
״גברתי אנחנו חייבות לארגן אותך לקראת החגיגה המלכותית״
ברגע שבאתי לצאת מהדלת שני שומרים הופיעו וחסמו את היציאה ״פנו את היציאה בפקודה!״ אמרתי לעבר השומרים, הנחתי שמהיום יש לי איזשהו מעמד בארמון הזה אם אמא שלי הולכת להתחתן עם הגבר שהמקום שייך לו.
האלים כלל לא שמו לב לדברי, נלי התקרבה אליי הניחה את ידה על כתפי, בן רגע הסתובבתי ואחזתי בידה, לחצתי עליה בחוזקה כדיי שתבין את המסר, הן לא חברות שלי, הן כאן בגלל שהמלך שלהן ציוה זאת.
״לא תוכלי לתת פקודה לשומרים מפני שאמא שלך המלכה העתידה כבר נתנה פקודה, לא תוכלי לצאת מפה עד שתהיה מוכנה.״ היא עיווותה את פניה בכאב מהלחץ שהפעלתי על ידה, שחררתי את האחיזה בה והיא לקחה כמה צעדים לאחור.
נראה כי שאר המלוות התקרבו אל נלי וניסו לתמוך ולהקל על כאבה, חוץ מאחת מהן, המלווה הרביעית נותרה במקומה, פניה היו קבורות ברצפה, היא היית נראית מפוחדת אך חזקה, משהו בה גרם לי להרגיש אליה סימפטיה, לא רציתי להתנהג כמו האלים האכזרים מהילטרו.
״עופו מפה כולכן חוץ ממך״ ציוויתי והצבעתי לעברה של האלה הרביעית. הבנות לא חיכו רגע והסתלקו מהחדר, הדלת נסגרה בחוזקה אחריהן, התקרבתי אל האלה והרמתי את פניה אלי דרך סנטרה, המבטים שלנו הצטלבו וניצת קטן בלט בעיניה הכחולות, היא היית נראית מעט מפוחדת, עזבתי את פניה וצעדתי לאחור.
״מה השם שלך״
״אריאנה״
״תספרי לי עלייך, איך הגעת לכאן?״
״הוריי ראו בי בושה למשפחה ושלחו אותי לארמון בתור מתנה למלך, מנהלת המטבח אהבה אותי והמליצה עליי כעוזרת לבית המלוכה, וכרגע אני בתקן ניסיוני״ איך הורים יכולים בכזאת קלות לוותר על הילד שלהם?
״את רוצה להיות פה?״
״כן גבירתי״
״טאיה, תקראי לי טאיה״
״כן טאיה״ היא חייכה אליי ואני אליה, היא בטח עברה כל כך הרבה זוועות, לא יותר! כמו שאמרתי מקום מקולל, האדמה הזאת מקוללת. אריאנה תהיה אמיתית איתי, הבנתי את זה מהדרך שהיא דיברה ומהצורה שבה היא הסתכלה עליי, מעת מזכירה לי את מריה, חברתי הטובה היית מעט ביישנית מנומסת אבל לא לידי חברותיה.
״נלי לא תהיה המלווה הראשית שלי יותר, מהיום זאת את, תעדכני את הבנות, זאת הוראה שלי״
״כן טאיה״
״עכשיו אני מבקשת ממך שתהיה כנה איתי, כנות זה הערך העליון עבורי, ודברי איתי בחופשיות״
״בסדר גמור״
״תספרי לי מי הולך להיות במפגש המדובר?״ היא התקדמה יחד איתי לדלת הראשית, השומרים התפנו מהדלת ואיפשרו לנו לצאת יחד, היא הובילה אותנו לחדר רחצה ענק שבחיים לא חשבתי שאראה בחיי בריכה ענקית הקיפה את כל החדר, המים העלו אדים לאוויר ובמרכז הברכה היה פסל של אל חושף את חזהו ואתור בזהב, כמות הזהב שהיית בארמון הזה לא יכולה להיות מתוארת במילים.
״אני לא מעוניינת להיות חשופה לעיניך״ הצהרתי, לא באמת היית לי בעיה להתפשט לידה, אלה שפחדתי שהיא תראה את הסימן שקיבלתי לפני שנתיים מהמלאך שלי, אלולה הצלקת הזאת היית נראית נורמלית לא היית לי אפילו בעיה שמישהו יראה אותה אבל היא מכוסה בפתיתי זהב ולפעמים אפילו מעט זוהרת, זה מסכן אותי, ואיני מעוניינת שאף אחד ידע על כך שאני מכשפת מחשבות.
היא הנהנה והביאה ליידי שמלה דקה ושקופה והפנתה אותי לחדר צמוד שם היית לי פרטיות להתלבש בשמלה שלא כיסתה יותר מדי מעורי, החלקים שכן חוסו היו שקופים לכן לא הורדתי את התחבושת הקבוע שאני תמיד שמה על השוק הימני שלי, ליתר ביטחון.
״הולכים להיות שם כל בני המלוכה הראשיים של אל-מיס ובנות זוגם, בני האצולה הגבוה, השרים, דימיטריס וארבעת ילדיו, והמלכה העתידה לכס אמא שלך״ חלחלה עברה בגופי על התיאור הנוראי הזה.
״ארבעת ילדיו של המלך ספרי לי עליהם״ היא הובילה אותי לשפת הבריכה והסתובבה. נכנסתי לאט ובעדינות, המים היו נעימים ומרעננים דחפתי את ראשי מתחת למים, בעבר התרחצתי על ידי מטלית ומעט מים, בחיי לא התרחצתי בבריכה, לעולם לא היה לנו את המותרות לכך, אם כבר נכון היה לומר כי הורי נלחמו על כל פרוטה עבורי, מה שבסופו של דבר הוביל למותו של אבי.
״לבת הצעירה של המלך קוראים לונה, היא צעירה מאוד, והיא בעיקר עוסקת בחגיגות, היא חיה חיים פרועים ויש שמועות שיש לה רומן עם אחד מהחיילים של משמר הארמון, הרומן התחיל לפני כמה שנים, אם המלך ישמע על כך החייל בוודאי ימות״ אני כבר אוהבת את אריאנה היא מספקת לי בכוונה חומרים שיוכלו להועיל לי בהמשך, הבנתי שהיא מביאה לי את המידע בצורה מכוונת מהדרך בה היא סיפרה לי.
״טאיה תרשי לי לעזור לך ולרחוץ אותך עם שמנים טהורים?״ המים הגיעו עד לעצמות הבריח שלי אבל לא יכולתי לקחת סיכון, אין מצב שאתן למישהו מהם לדעת מה אני, חוץ מזה אני לא אלה מזורגגת שחייבת עזרה בשביל להתקלח, עד היום עשיתי את זה נהדר לבד וככה אמשיך
״אין צורך אוכל לסבן את עצמי״
״תרצי שאביא לך את השמנים?״
״אשמח תודה״ אריאנה נכנסה לחדר שבו החלפתי בגדים וכשיצאה אחזה בידה מגש גדול בצבע זהב ועליו שלל בקבוקי זהב, היא התקדמה לעברי בלי להסתכל עליי, היא הניחה את המגש וחזרה למקומה עם הגב אלי.
״על כל בקבוק רשום את סוג השמן ואת הריחו, אמרי לי אם תצטרכי עזרה״
״תודה״ אמרתי, התחלתי לקרוא את סוגי השמנים, ראיתי שמנים עם ריחות שאת חלקם לא הכרתי לכן שאלתי ״מה זה דובדבן?״
״סוג של פרי״ הפרות היחידים שהיו בהילטרו הם שזיפים ותפוזים, ובמקרים רחוקות היו מביאים פומלה, אהבתי את הטעם של הפומלה מצד אחד מתוק ומצד שני מריר, על אחד השמנים היה רשום מנטה, פתחתי את הבקבוק ושאפתי את ריחו של השמן, וריח אלוהי ונעים הציף את אפי, חריף כמו מנטה ונקי, זה הזכיר לי את המנוול הזה, ניקולאס, זה הריח שלו, ריח ממכר כמו פומלה, נקי מצד אחד וחריף מצד שני, סגרתי את הבקבוק ולקחתי את השמנים שהיה רשום עליהם תות אבטיח ודובדבן הם כולם היו בריחות מתוקים וזה משך אותי לבחור בהם, הם הריחו כל כך טוב שכבר ממש חיכיתי לטעום את הפרי שלהם.
״נילוס היא הבת השלישית של המלך, היא מאורסת למלך של גלוריה, אחת הערים באל מיס, בקרוב תתקיים החתונה והיא תעבור לגור עם בעלה לעתיד בארמונו, היא ילדה טובה אבל היא לא אוהבת שנכנסים לה לטרטוריה, היא יודעת איך לדבר ולהוציא ממך את המידע שהיא צריכה, תשתדלי לחשוב פעמים לפני שאת עונה לה.״
״בת כמה היא?״
״תראי את הגילים של כולם אף אחד לא באמת יודע אבל יש השערות לפי דעתי היא לקראת גיל 150 אולי 170 אבל אי אפשר באמת לדעת, בסוף זה לא שאנחנו מזדקנים, לא כמוכם לפחות״
״הבנתי תמשיכי״
״גלוריאן הוא הבן השלישי של דימיטריס, הוא חזק, וגם מחושב אבל הוא לא טוב ביחסי אנוש, יש שמועות שהוא יוצא עם באלית, אבל זה משהו שרק המעגל המאוד פנימי של המלוכה יודע, אם שהו מהאחים שלו ידע הוא כנראה יוצא להורג״
״וואו, הם ממש מקדשים פה את החוקים של תריאוס אה?״
״בעיקרון זה חשוב לאבא שלהם, אבל מי שבאמת שולט בשנים האחרונות פה זה ניקולאס״
״ניקולאס״ השם שלו על השפתיים שלי העביר בי צמרמורת
״הוא הבן הבכור, הוא היורש, הוא חזק ואינטליגנט חכם ואמיץ ומאוד יפה, אבל שהיופי שלו לא יתעתע בך, הוא מלאך המוות, הוא רע וחסר התחשבות הוא מנהיג דרך דם ולא דרך דיבור, הבנות בארמון נופלות לרגליו, הוא אף פעם לא הלך למסיבות או חגג כמו שאר האחים שלו, הוא שמור יותר, עושה את הדברים בדרך שלו״
״הוא נשוי?״ לא יודעת אפילו למה אבל הרגשתי את הצורך לשאול
״לא, אבל הוא מיועד״
״מה זאת אומרת?״
״פלא שעוד לא שמעת על זה... מיועדים זה אלים שהגורל החליט שהם חייבים להיות יחד, יש אלים שלא מוצאים את המיועדים שלהם לעולם ולבסוף נישאים לבחיר ליבם ללא קשר לייעוד, אבל אם שני אלים מצאו את המיועד שלהם והם ממשים את האהבה שלהם יחד שניהם נעשים חזקים יותר, ובלתי נפרדים, הייתי בטוחה שאמא שלך הסבירה לך על זה מפני שהיא ודמיטריס...״ לא נתתי לה להשלים את המשפט
״הם מיועדים?״
״כן״
״זאת אומרת שדמיטריס יהפוך לעוצמתי יותר עכשיו?״
״במקרה שלהם זה קצת מסובך, כשדמיטריס הבין שאמא שלך היא המיועדת שלו הוא לא חיכה ליום החתונה שלהם ומימש את האהבה שלהם כבר אז, ככה הוא קיבל את הכוח כדי לעשות סדר בעולם, היום הם מתחתנים כי הם הבינו שהם שייכים אחד לשני, שהאהבה שלהם היא זאת שצריכה להתממש ולא רק המעשה עצמו״ איכס, רציתי למות מהמילים שיצאו לה מהפה
״אבל רק שתדעי, ניקולאס כבר היום חזק מדימיטריס, הוא לא צריך את המיועדת שלו כדיי לשלוט בתריאוס, וכשהו יממש את אהבתו עם המיועדת, הוא יהפוך לבלתי מנוצח, ועוד דבר קטן, תזהרי לעשות איתו עסקאות, הוא טוב בזה״
המון שאלות התרוצצו בראשי, מי המיועדת שלו? עוד כמה זמן הוא יתחתן איתה? אבל החלטתי שזה לא ממקומי להיכנס לעינינו הפרטים של ניקולאס ולהתמקד במטרה שלי, להחזיר את הנשקים שלי ממלאך המוות כמו שאריאנה קראה לו.
״סיימתי להתקלח״