אני עדיין משחק נכון...? [חלק 2]

להבות נעורים

היינו עכשיו בשערים של כפר בחול בפרידה מכולם, כמובן לאחר שגאארה התעורר כולנו שמחנו, טוב יותר כמו פינקתי אותו יותר מידי אבל למי אכפת?!! הוא הילד הארור שלי!!!

אז כרגע הייתי בפרידה אחרונה לאחר שנארוטו וגאארה נפרדו בצורה מביכה היה תורי! חיבקתי את גאארה שדמעות תנין זולגות על לחיי, ״אני אתגעגע עלייך ילד שלי״ אמרתי בוכה בדרמה משפשפת את לחיי בלחיו.

״אוי אלוהים״ נג׳י אמר מגלגל עיניים על הדרמה שיצרתי סתם, טנטן שמה את ידיה על פיה מעכבת צחקוק על מבט המבוכה של גאארה.

פני איפור צחק בלי בושה בקול בזמן שתמרי גם חייכה מרוצה מאיך שזה. נגמר.

גאארה חיבק אותי חזרה וסומק נבוך עלה על לחיו ״מאי-ניי את מגזימה״ הוא מלמל חש נבוך על החיבה שהופצה עליו בפומבי.

ניגבתי את הדמעות שלי מרחיקה אותו קצת ״צודק צודק אני מגזימה״ אמרתי ואז שפתייי רעדו ועיניי פרצו בדמעות תנין שוב ״אני אתגעגע אליך!!!״ אמרתי חוזרת לחבק אותו שגאארה נאנח נארוטו נראה נקרע בין הלם, מבוכה, לרצון עז להצטרף לחיבוק

קאקאשי גם נאנח מרגיש שזה לא הולך לשום מקום במיוחד ששני האידיוטים מאחוריו מתרגשים מהפרידה.

״הם בוערים באש הלהבות״ גאי אמר משפשפת את עיניו שדמעו בזמן שרחרח בדרמה.

לי היותו הסתום השני הנהן מרים אגרוף בעודו דומע ״פרידה כל כך מרגשת!״ הוא אמר ״סנסאי אסור לנו להפסיד!״ הוא אמר לפתע עיניו בוערות באש, לא ברצינות זה ממש בוער.

ו... קאקאשי מפסיק להקשיב לטובת השפיות שלו, נראה היה שנג׳י מסכים איתו בזה שלקח צעד אחד רחוק מהם.

״איך הם עושים את זה?!״ טוביראמה הרים ידיים ברגע של שיברת אופי מתחרפן שהוא לא הצליח לבטל את האשליה.

האשיראמה התכווץ ״כן אני מזמן הפסקתי לנסות..״ הוא אמר זה לא היה הגיוני במיוחד וגם ככה הוא מת אז למי אכפת?

פיקאצ׳ו שהיה על כתפו של מינאטו צחק את חיו ״אתה יודע אני כמעט מרחם על המסכן״ הוא אמר מנגב דמעות

מינאטו נאנח ״אם אתה כל כך מרחם עליו פשוט תסביר לו על זה״ הוא אמר כי לא אין לו כוח להיכנס לזה כי אחד זה לא היה הגיוני ושתיים הוא יתחרפן.

פיקאצ׳ו ניגב דמעה ״אמרתי כמעט״ אמר בבירור לא מתכוון להסביר לו וימשיך להנות מהסבל של טוביראמה.

בכל מקרה היינו באמצע הדרך במדבר כי קאקאשי ניתק אותי בזה שהוא גרר אותי מהצאוורון.

הלכנו בערך שעה לפני ששמתי לב שקאקשי קצת מפגר מאחור הסתובבתי עליו ורק אז שמתי לב כמה גמור הוא נראה, קמתי מעט מצח ואז הבנה היכתה בי שהוא בטח מיצא את הצאקרה שלו ״היי אתה בסדר?״ שאלתי מעטה את ההליכה שלי ככה שהעמוד לצידו.