הילד הרע שלי

פרק7: הילד הרע שלי❤️‍🩹

אביגיל~
כשקמתי בבוקר אחרי לילה שלם כמעט בלי שינה נתקפתי בכאבי בטן וסחרחורות.
קמתי לאט מהמיטה והתקדמתי לעבר המראה בחדרי, שערי הבלונדי היה בבלאגן אחד שלם ושהורדתי את מבטי לעבר גופי נתקפתי גועל.
לא היה לי בטן ׳רזה׳ או ׳שטוחה׳ כמו רוב הבנות, הייתה לי בטן די ׳מלאה׳ שגם אם הייתי רוצה ללכת לים בשיא הקור של החורף לא הייתי יכולה להסתובב בביקיני רק בגללה.
מבטי ירד לעבר הירכיים שלי שהיו סבירות ושהייתי מתיישבת על הכיסא הן היו מכוערת כל כך שרציתי לשרוט אותן עד כאב.
התרחקתי מהמראה בעיקר כי לא יכלתי לראות את עצמי שם יותר והתקדמתי לעבר השירותים והמקלחת בחדרי, כשסיימתי לבשתי טייץ שחור כי היה לי היום ספורט ופוטר שחור ורחב שכיסה את הירכיים שלי.
דלת חדרי נפתחה בתנופה ואדווה נכנסה ובידה אחת מהחולצות שלה. ״בוקר טוב,״ אמרתי בחיוך והתקדמתי לעבר השידה בחדרי כדי להתאפר ולהסתיר את החצקונים על הפנים שלי שגרמו לי להרגיש מכוערת אפילו יותר.
״בוקר. הרסת לי את החולצה!״ היא קראה בעצבים והשליכה את החולצה לעברי.
זאת הייתה אחת מהחולצות שלה שלבשתי לאחד הימים בבית הספר. ״איפה הרסתי בדיוק?״
״את לא רואה שהיא רחבה יותר?
היא נראת עליי כמו שק תפוחי אדמה!״ קבע בעצבים וגרמה למועקה להיתקע בגורני.
״אקנה לך חדשה,״ אמרתי והשלכתי את החולצה בחזרה לעברה. ״אל תקני לי כלום. רק אל תגיעי שוב בבגדים שלי אם את מתכוונת להרחיב אותם!״ צעקה בעצבים וטרקה אחריה את הדלת. דמעות נקוו בעיניי ופי התייבש עם המועקה בגרוני. אין לי כוח כבר.
הגוף שלי עייף ומותש האוכל היחיד שנכנס לפי זה קרח כי זה הדבר היחיד שאין בו קלוריות.
אני נזכרת באותו היום שהלכתי לסופר לקנות כמה דברים וחזרתי בידיים ריקות.

לקחתי ממדף הסופר את חטיף האנרגיה וסובבתי את האריזה והבטתי על הקלוריות הרשומים שם. 150 קלוריות לאחד.
החזרתי בחזרה והמשכתי להסתובב, גם שהלכתי לעברו של השוקולדים שפעם הייתי אוהבת לקנות ולאכול, לקחתי מהמדף את אחד מהשוקולדים והסתכלתי על הקלוריות.
350 לכל החטיף. החזרתי אותה בחזרה והעדפתי לצאת משם כמה שיותר מהר.

בלי לשים לב דמעות חמו ירדו מעייני, ניגבתי אותן בידיים רועדות וסיימתי להתאפר.
כשנכנסתי בשער בית הספר השעה הייתה כבר 08:40 איחרתי בעשרים דקות ולשיעור בטוח שאני לא איכנס.
צלצול הטלפון שלי נשמע והוצאתי אותך מתוכך ביס הפוטר השחור. ״טליה אני מאחרת, כאילו הגעתי כבר לבית הספר אבל לא יכניסו אותי לשיעור.״ אמרתי לפני שהספיקה להשחיל מילה.
היא נאנחה מעבר לקו לפני שענתה, ״ארשום לך את החומר ניפגש בהפסקה?״
״סבבה,״ אמרתי וניתקתי את הטלפון.
השיעור האחרון שנשאר לנו היה ספורת, והסחרחורת שלי רק התגברה אחרי השלוש סיבובי ריצה במגרש. טליה השתחררה מוקדם יותר היום כי היה לה בדיקה ונאלצתי להעביר את ההפסקה שלי לבד בכיתה.
הרגשתי שאני כבר עומדת להקיא. סימנתי בידי לחן, המורה שלי לספורט.
התקדמתי מהר לשירותים, לעבר אחד התאים ונעלתי אותו מאחורי. רכנתי לעבר האסלה והקאתי את כל מה שלא היה כבר להקיא.
״את בסדר?״ קול נשמע מעברו השני של הדלת.
לא הצלחתי לדבר חוץ מעוד קיא שיצא מפי.
״לא חושבת,״ אמרתי והורדתי את המים בשירותים. שטפתי את פניי בכיור, הפנים שלי היו חיוורות ועייפות.
כשפתחתי את תא השירותים אותה נערה עמדה שם וחיכתה לי. ״איך את?״ היא שאלה והביא לי כוס מים. ״יותר טוב.״ אמרתי ולקחתי ממנה את הכוס. ״תודה,״ היא חייכה חיוך קטן שערה הבלונד שחור אסוף לקוקו ועיניה חומות וזהובות כמו דבש.
״אני מיילי לא ראיתי אותך בכלל, את איתי בכיתה?״ היא שאלה ובחנה אותי.
השם הזה... מכור לי מאיפשהו, ״את אחות של ג׳ייסון?״ שאלתי בבלבול ואחזתי בשיש הכיור.
״כן, את מכירה אותו?״
״אפשר להגיד,״ אמרתי בחצי חיוך והרגשתי שוב פעם את הקיא, רצתי לעבר השירותים.
״מיילי לכי מפה, אני אסתדר.״ אמרתי תוך כדי שהקאתי. ״אני לא משאירה אותך ככה לבד.״
היא אמרה בהחלטיות ואספה בידה את שערי הארוך.
לאחר כמה רגעים התרוממתי חזרה ושטפתי שוב את פניי. ״את מרגישה טוב? אולי אכלת משהו מקולקל?״ שאלה בדאגה למרות שרק מקודם הכרנו אם אפשר לקרוא לזה ככה.
רציתי לענות לה ׳לא, לא אכלתי כבר כמה ימים. הקיא זה בטוח מזה ושאני מגעילה את עצמי כל יום יותר ויותר׳
אבל במקום זה פשוט משכתי בכתפיי ועניתי,
״אני יותר טוב. והקיא זה כנראה בגלל משהו מקולקל.״ אמרתי והוצאתי מברשת שיניים מהתיק שלי. ״זה כבר קרה לך?״ היא שאלה בבהלה מחודשת. לא הקאתי בבית הספר, זאת הייתה הפעם הראשונה אבל בגלל שהקאתי גם אתמול ובלילה העדפתי שיהיה לי למקרה חירום, וכנראה שצדקתי.
״תודה על העזרה, וסליחה על כל המראות שראית כאן.״ אמרתי מנסה לשנות את נושא השיחה. ״זה בסדר, לג׳ייסון היה פעם קלקול קיבה נוראי יותר מזה, ואני זאת שהייתי צריכה להישאר איתו בבית.״ היא אמרה בצחוק והעלתה חיוך על פניי.
ג׳ייסון זכה באחות מהממת, אחות שהייתי מצפה שתהייה גם לי.
״יש לי פוטר להחלפה את רוצה? כדי שתרגישי יותר בנוח,״ היא אמרה בנחמדות ושלפה מהתיק שלה פוטר. נזכרתי במה שאדווה אמרה לי בבוקר והעדפתי שלא לקחת ממנה את הפוטר, לא רציתי לגרום יותר נזק ממה שכבר קרה.
״לא זה בסדר, יש לי כאן, אבל תודה על הכל.״ אמרתי והחזרתי את המשחה והמברשת שיניים בחזרה לתיק והרגשתי הכי מגוכחת ומושפלת שיש.
———————————————
מקווה שאהבתם את הפרק וכל מי שמרגישה שהיא צריכה לדבר מוזמנת לשלוח לי הודע בטיקטוק שלי jouylinz
אוהבת❤️‍🩹