הילד הרע שלי

פרק15: הילד הרע שלי❤️‍🩹

אביגיל~
"מיילי תצאי כבר, כמה זמן לוקח לחפוף שיער בגוונים!" טליה צעקה למיילי שהייתה בתוך המקלחת. "טליה עוד צעקה אחת ואני מחדשת את הגוונים שלי בתוך המקלחת!" מיילי צעקה בחזרה וגרמה לי לצחוק. אחרי הטיול בהרים שלקחו אותנו אליו היום, נסענו ישר למגורים ששכרו לנו במיוחד לשלושה לילות שלנו פה. החדר היה גדול יחסית עם מיטות יחיד לכל אחד, ארון גדול ומרובח שכבר הספקנו לסדר בו את הבגדים שלנו, וחדר מקלחת עם מראות קיר, שתי כיורים והמון בלאגן של שלוש בנות. "מה קרה לך ביד?" טליה שאלה כשהחלפתי את המצעים של המקום למצעים שהבאתי מהבית. הסבתי את מבטי לעבר זרועי, שריטות עיטרו אותה, כנראה מהנפילה שלי בצוק. "אה, כנראה מאיזה ענף ששרט אותי או משהו,"
"סיימתי להתקלח קרציה, המקלחת פנויה." מיילי אמרה כשמגבת לבנה כרוכה על גופה ושערה אסוף גם הוא במגבת לבנה. "אם גמרת לי את המים החמים זה הסוף שלך." טליה אמרה בעצבים מדומים וגרמה לנו לפרוץ בצחוק. "פרנואידית. ואם המים כבר לא חמים תאשימי את אביגיל, היא נכנסה להתקלח ראשונה." מיילי אמרה והפילה עליי את האחריות. "אביגיל,"
"אומייגאד, טליה תכנסי כבר להתקלח." גערתי בה והתיישבתי על המיטה שלי בזמן שמיילי מחפשת לה בגדים בארון. דלת האמבטיה נסגרה וזרם המים נשמע, "פאק!" טליה צעקה וברז המים נסגר, לאחר רגע דלת האמבטיה נפתחה כשמגבת כרוכה גם בה. "יש לי ג'וק במקלחת," צעקה ושערה נטף מים על רצפת החדר. "אז תהרגי אותו, כמו שאת הורגת בעבודה שלך." מיילי אמרה והוציאה את הפן שלה מהארון. "נראה לך שבמאפיה של ההורים שלי יש ג'וקים? אני מזמינה מדביר כל שבוע."
"בנות תנשמו, אני אקרא לאחד מהבנים." אמרתי כשהתרוממתי מהמיטה. "לג'ייסון?" טליה שאלה בערמומיות והניעה את גבותיה. "תסתמי כבר," מיילי קראה וזרקה לעברה את אחד מהכריות המונחות במיטתה. "אני אקרא לג'ייס." אמרתי בהחלטיות וגלגלתי עיניים בדרך יציאה מהחדר. בשביל להגיע לקומה של הבנים הייתי צריכה לעלות שתי קומות במדרגות, בהתחשב בעבודה שגם בלי לדעת זאת לפי כמות הרעש שהם עושים שם אפשר כבר להבין איפה מגורי הבנות ואיפה הבנים. ג'ייסון עדכן אותנו שמספר החדר שלו ושל ג'ייס זה שבעים ואחד. המסדרונות במגורי הבנים היו יותר ארוכים ורחבים משלנו, הבנות. עיצוב הדלות היו בצבעי עץ בדיוק כמו הרצפה שכרגע עלייה אני דורכת. קול של דלת נפתחת נשמע, סובבתי את ראשי ודמותו של אחד מהבנים בשכבה שלי יצאה מתוכו וצעד לעברי. "אבי, מחפשת מישהו?" גופו היה חשוף למעט מכנסי בוקסר בצבע אפור מחריד, כמו של חלודה מתה. "אביגיל. ולא עניינך." אמרתי וחיפשתי בעיני את מספר החדר של הבנים, אני חושבת שהייתי צריכה לעלות עוד קומה.
אולי המגורים של שכבת י"ב נמצאים אחד מעל?
"תרגעי, אני לא כאן כדי לריב איתך."
"אז למה אתה כאן?" שאלתי בחוסר אכפתיות והתקדמתי לעבר המדרגות כשהכלב בעל השיער השחור צבוע שלו מתהלך מאחורי. "לאן את הולכת?"
"אתה לא שומע טוב או משהו?" גלגלתי את עיניי בעצבים ונשפתי ברוגז. ידו תפסה במפרק זרועי וכמעט העייפה אותי על כל המדרגות. "אתה אידיוט או מה?!" צעקתי בעצבים ושחררתי את ידי ממנו. "אני רק רוצה לדעת מתי את ממלצרת שוב?" שאל ועיניו בחנו את גופי. למזלי לבשתי מכנס פיגמה ארוך וחולצת פוטר רחבה וגדולה, שהסתירה את גופי בצורה מושלמת. "אני לא זוכרת איך קוראים לך, אבל תהיה בטוח שאם עוד פעם אחת תגע בי אני אתלוש את הידיים שלך מהמקום." אמרתי בעצבים, כנראה עוד אידיוט שראה אותי ממלצרת בבר. "אב-" לפני שהספיק לסיים את המשפט גופו התקפל בכאב כשבעטתי לעבר המפשעה שלו. עליתי מהר במדרגות ודפקתי בדלת של ג'ייסון שהייתה רחוקה שנות אור מהמדרגות. "אביגיל? הכל בסדר?"
"כן, כאילו לא, זאת אומרת,"
"כנסי." אמר ופתח לי את הדלת. "תודה. אני צריכה שג'ייס ירד לחדר שלנו לטליה יש ג'וק במקלחת." אמרתי לאחר כמה שניות של הסדרת נשימה.
"ג'ייס רד לחדר של הבנות!" ג'ייסון צעק לעבור של גייס שלאחר שניה הופיע כבר מולי ללא חולצה. ״ממש ג'ונגל אצלכם.״ אמרתי בגיחוך. ״להגנתי אני לובש פוטר.״ ג׳ייסון אמר והרים את ידיו כחף מפשע.
״איך הזרוע שלך? היא עוד כואבת?״
״לא, לא,״ הנדתי קלות בראשי. ״אני יותר טוב ובלעדייך כנראה הייתי שוכבת עכשיו בבית חולים.״ ג׳ייסון הנהן קלות, סגר את דלת חדרם והוביל אותי לסלון שלהם. החדר שלהם היה גדול יותר ובעל מטבחון קטן וסלון, מה שלנו בחדר הבנות לא היה. ג'ייסון הוביל אותי לחדר המטבחון שלהם ופתח בפניי את המקרר שהיה שם. "מה את אוהבת?"
"מים," המקרר היה מלא בבירות, קולה ועוד כמה סוגים של שתייה מוגזת והבחירה הכי קלה שלא תנפח לי את הבטן זה היה המים. "אני בדיוק מכין לאכול את רוצה לקרוא לבנות ותעלו עלינו?"
רציתי להגיד שאני לא רעבה, למרות שדעתי לא אמורה להיות חשובה לו. "אני אקרא להן," אמרתי ויצאתי מחדרו. כשהגעתי למסדרון של הבנות צעקות מעבר חדרנו נשמעו. "שומעים אותכם עד לבחוץ," אמרתי כשנכנסתי לחדר וסגרתי אחרי את הדלת. "נוו, ג'ייס, תהרוג אותו!" צעקה טליה בעצבים.
"את לא רואה שאני מנסה? רגע!" צעק במשפט משל עצמו. "הם לא נורמלים." מיילי אמרה כשהלפטופ שלה בידה. "מה את עושה?" שאלתי והתיישבתי על מיטתה. "לומדת למבחן מזעזע שיש לי בפיזיקה."
"נשמע מהנה," אמרתי וקמתי ממיטתה. "היי! רק בגלל ששמעת שזה פיזיקה קמת מהמיטה שלי?" שאלה בצחקוק. "לא בדיוק. באתי רק להגיד לכם שג'ייסון הזמין אותכן עליו לחדר, הוא מכין לאכול אז אמר שנעלה אם אנחנו רוצים." אמרתי והוצאתי מתוך הארון את הספר שהבאתי איתי. "ג'ייס הנה הוא!" צרחה טליה. התקדמתי לעבר חדר האמבטיה. ג'ייס וטליה עמדו עם הגב מאחורי וכנראה חיפשו בעיניים את הג'וק, שהיה מאחורי טליה. לקחתי את אחת מהנעליים שהיו בחדר והרגתי אותו. "מה את עושה?"
"הרגתי את הג'וק." אמרתי ונאנחתי בייאוש. "לא יכלת לעשות את זה מההתחלה? תראי מה עברתי פה בגללו?" אמרה באצבע מאשימה לעברו של ג'ייס. "היי! אל תאשימי אותי, בעיה שלך שלא הרגת אותו."
"עכשיו זה בעיה שלי?" יצאתי מהמקלחת בזמן שהוויכוח שלהם נמשך והתקדמתי לדלת, "חכי," מיילי אמרה וקמה מהמיטה. "אני לא מסוגלת להישאר איתם פה עוד שניה אחת." צחקקתי ויצאנו מדלת החדר. "החדר של ג'ייסון זה עוד שלוש קומות. אני עוד מעט יבוא, אני רוצה לקרוא טיפה." מיילי הנהנה ועלתה במדרגות בזמן שאני ירדתי לעבר חוף הים שתפס את עיניי מהשניה שהגענו. התיישבתי על אחד הספסלים שהיו תקועים בערימת החול של החוף, הים סוער ורעשי הגלים המתנפצים על החול נשמעו.
מחשבותיי הדהדו בראשי, חשבתי הרבה, אפילו יותר מידי מבדרך כלל. הייתי מנתחת בראשי כל סיטואציה, כל מחשבה, כל מילה.
המקרה מקודם הפעיל את מחשבותיי שוב, אם הייתי צריכה לדבר איתו בכלל?
או אפילו לא לעבוד בבר?
המוח שלי היה פשוט מוצף במיליון שאלות, מחשבות וניתוחים של דברים ללא סיבה.
שנאתי את זה.
שנאתי לנתח כל דבר לא טוב שקורה לי בחיים, לפעמים גם את הדברים הטובים אני יכולה לנתח שעות ולחשוב עליהם בצורה שלילית. דמעות חמות זלגו מעיניי, הרמתי את רגלי על הספסל וקרבתי אותן לעבר חזי, מניחה את זרועותי על רגלי וראשי שעון עליהם.
מוחי אמר לי לחשוב על ראשי הגלים המתנפצים, על היום הטוב של מחר, אבל תמיד איכשהו הם חזרו להיות שליליות. בד דק ונעים הונח על גבי וכיסה את גופי. פתחתי את עיניי, ג'ייסון התיישב על הספסל לידי, מושך את גופי לצד גופו החם והנעים. עצמתי שוב את עיניי כשראשי שעון על חזהו וריחו הגברי חדר לאפי. "למה בכית?"
"סתם, אני פשוט," נאנחתי והרמתי את ראשי מחזהו, מביטה לעבר הגלים.
"אני חושבת יותר מדי אתה מבין?" שאלתי ועצמתי את עיניי. "אני יכול להבין אותך,"
"אתה זוכר שהתקשרתי אלייך בלילה? זה כי חשבתי יותר מידי, וזה פשוט סגר עליי. הרגשתי חנוקה ואת הדמעות שלא מפסיקות לרדת."
"ועכשיו?" הוא שאל, "עכשיו את עוד חושבת על המחשבות האלה?"
"לא," הנדתי בראשי. "כשאני איתך זה פשוט לא קיים, כאילו כל המחשבות שלי נעלמת."
"כי הלב שלך יודע שאני לא אפגע בך, שאני תמיד יהיה חומת המגן שלך."
"אתה חומת המגן שלי?" שאלתי והבטתי בעיניו הירקות שהאירו בחושך של הלילה. "מהרגע שראיתי אותך, הפכתי לחומת המגן שלך."
פאק. הלב שלי דופק חזק כל כך, יכולתי להרגיש את נשימותי שהתפספסו לכמה שניות. רציתי רק שימשוך את גופי לעברו וינשק את שפתי בטעמו הטעים. "מה קרה לך בזרוע?" שאל לפתע וגרם לי להסב את מבטי לעבר זרועי, סימן אדום הופיע עליה. "כנראה קיבלתי מכה מההר או משהו," אמרתי בביטול והחזרתי את שרוול הפוטר לכסות את זרועי. "זה לא מההר אביגיל. אני בדקתי את הידיים והרגליים שלך לפני שחזרנו לחברה, זה לא היה." הוא קבע וגרם לי להיאנח. "אז תבטיח לי שאתה לא עושה כלום." אמרתי, אבל ככל שחלפו השניות ג'ייסון לא ענה. ידעתי שזה בקשה גדולה מדי, בעיקר אחרי שאמר לי שהוא חומת המגן שלי. "ג'ייסון, תבטיח לי."
"בסדר, אני מבטיח."
"בן מהשכבה שלי עשה את זה." זה היה טעות להגיד לו את זה. בעיקר בגלל שפניו רתחו מזעם, אצבעותיו נסגרו לאגרופים ונפתחו. "בן זונה מזדיין," קרא בעצבים והתחיל ללכת בצעבים לעבר החדרים. "ג'ייסון אתה הבטחת לי!" צעקתי מאחוריו. "בבקשה אל תגרום לי לא לספר לך כלום!" גופו נעצר והוא פשוט הנהנן, כשגבו עדיין מופנה לעברי. רצתי לעברו ונעמדתי מולו, עיניו הירוקות שיורקות אש מבעבעת לנגד עיניי הכחולות והשלוות כמו הים. "Mi confondi il cuore,Minnie" הוא אמר באיטלקית מושלמת וגרם לליבי לפרפר בחזי. "אתה מנצל את זה שאני לא יודעת איטלקית?" שאלתי וחיוך התפרס על שפתי, אני לא יודעת מה הוא אמר, אבל מה שבטוח זה שליבי נמס. "אולי," אמר והרים אותי בתנופה על כתפו, כזאת שגרמה לגופי הלם. "ג'ייסון תוריד אותי!" צעקתי והרבצתי באגרופי על גבו השרירי, מה שנראה שלא הזיז לו בכלל. "אם תמשיכי להרביץ לי את לא אוריד אותך." אמר וגרם לי להפסיק להרביץ על גבו, רק שזה לא עזר הוא סחב אותי עליו עד לחדר שלו, ולמזלי הוריד אותי בכניסה לפני שהחבורה בפנים רואים אותנו.
——————-
מעדכנת שפתחתי אינסטגרם לספרים ועולה לשם הרבה עידכונים lihi_book
מאחלת לכם צום קל וגמר חתימה טובה🤍