Chapter 17. Part 1

3.2K 308 137
                                    

דאבל. פרק 17.

מייקל סטון היה גבר בגיל ה30 לחייו שחי את החיים הטובים. עיניים כחולות, שיער בהיר, זיפים שנתנו לו מראה מושך ואפל.

מכור להימורים ולריגושים. בחורות צעירות הן החולשה שלו כי מסיבה כלשהי הוא אהב להיות גדול מהנשים איתן הוא נמצא.

בעיניי, הוא היה חולה נפש.

התוכנית שאני, נייתן וזאין בנינו הייתה די פשוטה. להשתמש בחולשות האיוב כדי להפיל אותו. הדרך הקלאסית, לא?

״אני לא מאמין שאני מסכים לזה.״ זאין ניער את ראשו, ״לא, רגע, אני לא מאמין שאתה!״ הוא הצביע על נייתן, ״מסכים לזה.״

״יש לי דה ז׳ה וו.״ מלמלתי לעצמי, נזכרת כשביקשתי מהם להצטרף ונייתן היה נגד.

״אנחנו רוצים שמייקל יפול, נכון? זו הדרך שלנו!״ קרא נייתן, ״ובכלל, אתה יודע שאפשר לסמוך עלי שאני לא אתן שמשהו יקרה לה.״

״להכניס אותה לקזינו ולהפוך אותה לבובה של מייקל נראה לי המתכון הטוב ביותר כדי שמשהו יקרה.״

״אני חושבת שהוכחתי מספיק פעמים שאני יכולה לדאוג לעצמי.״ אמרתי ממקומי, ״התוכנית פשוטה וקלה, שעה, שעה וחצי והוא כבר יהיה גופה.״

זאין תפס את פניו בשתי ידיו ואז את שיערות ראשו, נאנח, ״כמו שאמרתי, אני לא מאמין שאני מסכים לזה.״

זה היה הרגע בו חייכתי.

״אתה עוד תודה לי, חכה.״ חיבקתי אותו חזק, ״מייקל סטון ישלם על הכל.״

***

״גבירותי ורבותיי, בבקשה לקבל במחיאות כפיים סוערות את קיסאסי!״ נייתן זז הצידה כדי לפנות לי מקום לעבור שאוכל להיכנס אל תוך החדר הקטן בו ישב זאין.

הוא השתדל לעשות כמה שיותר קולות, לכפר על העובדה שזה היה רק הוא בקהל. זה מיד הופסק כשאני הופעתי מולו.

״איך אני?״ שאלתי כשידיי על מותניי, מסתובבת מצד לצד וצוחקת.

״וואו.״ הייתה התגובה של בן דודי, ״וואו רוזי וואו!״

״זהו? זה מה שאני מקבלת?״ צחקקתי לעצמי, נעמדת מול המראה שהבאנו, ״וואו, אתה צודק, זה באמת וואו.״

לבשתי שמלה שחורה צמודה וקצרה, יותר חושפנית מהשמלה שלקחתי מקלואי כשיצאנו למסיבה ההיא בה פגשתי את הארי. עקבים קטלניים לרגליי, מתאימים את עצמם לתיק האדום שבו אשא את האקדח שלי.

לא הצלחתי לזהות את פניי כשהבטתי במראה. שוב, העיניים שלי הוחלפו מאחורי עדשות צבעוניות והאיפור שלי היה מעושן אך קלאסי. צלליות כהות שהדגישו את העיניים ואודם בצבע בורדו שנתן לי מראה אפלולי אבל יפייפיה.

מי ידע שאני יודעת לאפר את עצמי כזה טוב? חשבתי בצחקוק, מתרשמת מהמעשיים שלי.

השיער שלי היה הרבה יותר כהה מבדרך כלל וישר יותר מתמיד הודות למחליקים וחומרים שונים, ואם זה לא היה בשביל התחפושת שלי אולי הייתי מאמצת את המראה.

Double - Harry styles fanficWhere stories live. Discover now