Larry Stylinson- I'm drowning 3

I'm drowning - 30

שמעתי צעקות מבחוץ שהעירו אותי , זה נשמע כמו איומים וזה הבהיל אותי , מיד קמתי בדאגה וכשפתחתי את הדלת לבי נחת וגופי קפא , הארולד צועק על קאי , ליאם ונוי מהצד כאילו חוסמים לו את הדרך למדרגות
״הארולד מה לעזעזל אתה עושה ?!״ צעקתי ומיד הלכתי לעמוד ממולו ולחסום את דרכו אח קאי
״המזדיין הזה נכנס הנה בשביל אספן״ הארולד פלט
״אמא שלך מזדיינת חתיכת אידיוט-״
״קאי !״ צעקתי בכעס ומיד צעדתי להארולד והרחקתי אותו מהחזה כי פחדתי שהוא ייעשה אלים
״הוא לא פה בשביל אספן״ אמרתי
״תפסיק להגן על כולם ! קיבלו את ההוכחה , הוא פה מולך !״ הארולד צעק והצביע עליו
״אני הכנסתי אותו״ אמרתי והוא נראה מבולבל ״קאי גר כאן כבר יומיים״ הוא הביט בי בלי לומר דבר , שיחרר נשימה קשה
״אנחנו יכולים לדבר לבד לרגע ?״ הארולד שאל ועקף אותי אל החדר , גלגלתי את עיניי והעברתי את אצבעותיי בשיערי , הייתי צריך לספר אתמול כשהיתה לי ההזדמנות . הסתובבתי וראיתי את נוי וליאם מביטים בו
״הוא לא מסוכן״ אמרתי והסתכלתי על קאי
״אל תביט בי כך ! רציתי להתקלח״ הוא אמר
״בחדר למטה יש מקלחת״ אמרתי ונשמעתי נוזף
״לא הצגת לי את הבית , מאיפה אני אמור לדעת ?!״ הוא שאל ונכנס לחדר המקלחת וטרק את הדלת , זקפתי את גבותיי והייתי מופתע , הוא בהחלט נער חצוף ומרדן . הלכתי לחדר ושנכנסתי ראיתי את הארולד עומד בשילוב ידיים , רק התעוררתי בבקשה שלא יצעק . סגרתי את הדלת וחייכתי בתמימות
״הארולד , אהובי , היי״ לחשתי וניסיתי לעשות קול מתוק , אך מבטו קשוח וזועם ״תתפשט ונעשה את זה בזה הרגע״ הצבעתי על המיטה .
״זה לא מצחיק לואי״ הוא אמר , הורדתי את החיוך ובלעתי רוק ״למה לעזעזל גר בבית שלי מישהו כבר יומיים ואני לא יודע על זה ?!״
״אולי זה שלוש ימים , אני לא סגור על זה״ מלמלתי ושיחקתי באצבעותיי
״אני מחכה שתסביר לי״ הוא אמר וידיו משולבות , נאנחתי והתיישבתי במיטה בראש מושפל
״זוכר שלמדתי ?״ שאלתי והסתכלתי עליו , הוא הסתכל עליי בלי לומר דבר ״פגשתי אותו שם באחד הימים-״
״חתיכת מזדיין מסריח , אתה יכול לקחת את הבגדים הקטנים שלך ולטוס מפה !״ הוא צעק עליי וזה גרם לי להיבהל , לבטני להתהפך וללבי לנחות
״מה ?״ שאלתי מבולבל וקפאתי במקומי , זה היה כואב , ברצינות , לא עשיתי דבר רע
״איך לעזעזל אתה בוגד בי בבית שלי ?! אין לך פאקינג בושה לואי ?! ואתה מעמיד פנים של-״
״הארולד לא !״ צעקתי קוטע את דבריו והרגשתי את הכאב שלו ״אתה כלכך אידיוט אלוהים . אני לא בוגד בך , אני לא מאמין שחשבת דבר כזה , חשבתי אתה בוטח בי בחמש אחוז״
״מה אתה רוצה שאחשוב לעזעזל ?!״ הוא התפרץ
״אני רוצה שתקשיב לי !״ דרשתי ועצמתי את עיניי בייאוש , הוא צעד באיטיות למיטה והתיישב לידי , הסתכלתי לתוך עיניו למצוא את העוגן שלי ״הוא היה יושב מתחת לבניינים , בכל אופן פעם אחת ניגשתי אליו ולאחר כמה זמן הבנתי שהוא.. אין לו בית הארולד״
״הוא הומלס ?״ הוא שאל , לא אהבתי את המילה הומלס אבל הנהנתי
״הרבה זמן לא ראיתי אותו עד שהלכתי עם לוטי לקניון והוא ישב שם בחוץ , קניתי לו אוכל והתחלתי לדבר איתו , הוא סיפר שהעיפו אותו מהבית מחסה של האנשים חסרי הבית , הוא ישן ברחוב הארולד״ אמרתי והסתכלתי לתוך עיניו ״הוא רק בן שבע עשרה״
״יש לך לב טוב , אתה יודע ?״ שאל בשקט וליטף את פניי , בלעתי רוק
״לא יכלתי להניח לו לחזור לרחוב , הצעתי לו לגור פה והצעתי לו עבודה בשביל שהוא יפתח דף חדש״ אמרתי , הוא הבליע חיוך קטן והשפיל את מבטו
״אתה מדהים.. מה שעשית בשבילו זה דבר ענק-״
״בבקשה אל תגיד אבל״ התחננתי , אנחנו חייבים לעזור לו . הוא הסיט את מבטו ממני והסתכל על נקודה באוויר
״אתה לא מכיר אותו , אם הוא מסוכן ? שמעת איך הוא דיבר קודם״ הוא אמר
״בשם אלת הים אתה כלכך מעורבל !״ אמרתי ״יש לו הסגנון דיבור שלך , אתה לא מסוכן , לעולם לא שפטתי אותך על סגנון הדיבור שלך , אל תשפוט אותו״ אמרתי והסתכלתי עליו במבט מתחנן
״אבל אני זה לא אתה . מה אם הוא פה בשביל אספן ?״ הארולד שאל
״הוא לא ! הארולד הוא בעצמו סירב בהתחלה לבוא הנה , אין לו מטרה לפגוע במישהו״ אמרתי ״הוא קצת חוצפן וגס רוח אבל מי לא ?״
״למה לא סיפרת לי לפני ?״ הוא שאל ונראה סקרן
״כי חשבתי שתאמר לא , כי למה שתכניס לביתך מישהו שאתה לא מכיר ?״ שאלתי ומשכתי בכתפיי
״כי אני קר וחסר רגשות ?״ הוא שאל , גלגלתי את עיניי
״בדיוק בגלל זה״ אמרתי ואז קרצתי וחייכתי , נישקתי נשיקה קטנה לשפתיו ״אתה הבחור עם הלב הכי רחב שקיים״ 
״אתה רק מתחנף עכשיו בשביל שאסכים מיד״ הוא אמר , לעזעזל הוא מכיר אותי כלכך טוב
״לא אני לא״ אמרתי בתמימות
״נעשה איתו שיחה קטנה״ הוא אמר , חייכתי , הוא מדהים ״אתה יודע שקשה לי לבטוח באנשים , בדיוק עכשיו״
״אני יודע , אבל אתה חייב לבטוח בי שהוא מתבגר רגיל עם בעיות רגילות״ אמרתי
״להיות חסר בית בלי כלום זה לא בעיות רגילות״ הוא מלמל
״נכון״ הסכמתי בשקט ״חוץ מזה אם הוא יגור פה את תהיה דמות גברית בשבילו , תוכל ללמד אותו מה נכון ומה לא״
״אני לא אבא שלו״ הוא אמר בקשיחות
״אתה לא צריך להיות אבא שלו בשביל לשמש לו דמות לחיקוי״ אמרתי
״תקרא לו ונסכם בינינו מה יהיה״ הוא אמר ועדיין לא הבנתי אם זה אומר שהוא נשאר , קמתי מהמיטה וצעדתי החוצה , ראיתי את קאי אומר משהו לליאם
״קאי״ קראתי , הוא הסתובב וזקף את גבותיו
״כן אחי״ אמר ובא לעברי ״האידיוט הזה איים עליי לא להתקרב למישהי ששמה אספן , הוא מדבר על החברה שלו ?״
״תתעלם ממנו כרגע״ אמרתי , הוא נראה מעט מודאג
״אני מסולק נכון ?״ אמר
״לא ! אני מתכוון.. אני לא יודע , הארולד רוצה לדבר איתך״ אמרתי והצבעתי עם האגודל לכיוון החדר , הוא גלגל את עיניו
״תקשיב אין לי זין לצעקות או להשפלות ממנו״ הוא אמר
״לא , אל תדאג הארולד בחור מקסים״ חייכתי
״כן אפשר לראות בו את המקסימות״ הוא אמר בציניות וצעד לדלת , בבקשה שהארולד לא יהיה מרושע . נכנסנו לחדר והיה מתח , סגרתי את הדלת והבטתי בשתיהם , הארולד עדיין יושב במיטה וקאי עומד בשילוב ידיים
״קוראים לך קארי ?״ הארולד שאל
״קוראים לך הארולד ?״ קאי שאל והארולד מיד הביט בי , הוא תמיד אומר לי להציג אותו בשם ׳הארי׳ , אבל זה מוזר , אני לא מבין למה הוא משתמש בכינוי הזה
״הארי״ הארולד פלט
״קאי״ קאי אמר גם
״לואי״ חייכתי ושתיהם הסתכלו עליי , הו... רק ניסיתי לשבור את המתח
״בן כמה אתה לעזעזל ?״ הארולד שאל , קאי הסתכל עליי בחשדנות והנהנתי פעם אחת , סימנתי לו שזה בסדר , אני יכול להבין מאיפה הלחץ שלו נובע , הוא לא מכיר בכלל את הארולד ולפעמים זה מלחיץ להיות עם מישהו של מכירים
״אני בן שבע עשרה״ קאי השיב ״בן כמה אתה ?״
״עשרים״ הארולד אמר
״אני שמונה עשרה״ אמרתי בחיוך
״לואי בבקשה...״ הארולד מלמל , גיחכתי והתנצלתי בשקט ״איך לכל הרוחות הגעת לרחוב בגיל כלכך צעיר ?״
״הארולד זה גס רוח״ אמרתי ישירות
״לא , לא אכפת לי לענות על שאלה כזו״ קאי אמר ״אמא שלי התחתנה עם מישהו והם עברו מהארץ״
״מה עם אבא שלך ? איפה הוא ?״ הארולד שאל
״אף פעם לא הכרתי אותו״ קאי אמר בלי ליצור קשר עין
״אמא שלך פשוט עזבה אותך ?״ הארולד שאל מופתע וקאי הנהן בחיוב ״הזונה הזו...״
״הארולד !״ צעקתי בכעס אך קאי צחק , מה... הארולד הרגע קילל את אמו ״כמה מצחיק״ ניסיתי לצחוק אך זה בלתי אפשרי
״ואתה פשוט ככה שנה ברחוב ?״ הארולד שאל
״בהתחלה הייתי בבית לבד עד שפינו אותי משם חודש אחרי , לא הייתי רשום לבית ספר , לא היה לי כלום אבל הסתדרתי״ קאי אמר והידק את שפתיו לקו ישר
״אני מבין...״ הארולד מלמל , נאנח ונעמד , נראה עכשיו קשוח יותר בגלל הגובה שלו ״אוקיי קאי , אתה תהיה בחדר שזאין נמצא בו״
״מה אם זאין ?״ שאלתי והקול שלי יצא שקט
״אם זאין רוצה להישאר פה הוא יכול להיות בספה או בחדר של נייל וסילבר עד שהם יחזרו״ הארולד אמר
״זה נהדר , תודה״ קאי חייך
״אבל זה לא אומר שאני סומך עליך והכל טוב״ הארולד אמר , הוא היה חייב להרוס את הרגע ? ״אני שם עליך עין״
״בסדר״ קאי גיחך וגירד בעורף , התכוון לצאת מהחדר ובדרך טפח על כתפי , כשיצא סגר את הדלת
״זה היה נחמד מצדך״ אמרתי להארולד בחיוך , הוא לא חייך אבל הייתה לו גומה , כאילו וניסה לא לחייך
״יש בי את הצד הזה..״ הוא מלמל , צחקתי וצעדתי לעברו , קשרתי את זרועותיי מסביב צווארו ועמדתי על קצות אצבעותיי , היד שלו באגני , נישקתי את שפתיו וחשתי את לבי פועם בחוזקה
״עשינו מעשה טוב״ אמרתי בחיוך קטן , הרגשתי בוגר יותר , כרגע הטלנו על עצמנו אחריות על מישהו
רק שלא יגרום לי להתחרט על זה..״ הוא פלט , נישקתי את שפתיו ולא יכלתי להיות גאה יותר , פחדתי שהוא יסלק את קאי אבל הייתי צריך לדעת שהארולד לא ישליך נער בן שבע עשרה לרחוב , הארולד אדם מדהים .